
בתכנית "ואמונתך בלילות" בהגשת הרב נחמיה רוטנברג ביקש מאזין לדבר על נושא הכרת הטוב. לדבריו, לעיתים אנו נתקלים במעשים טובים – כמו חזן שמתפלל יפה – אך אינם זוכים למילה טובה, בעוד אחרים שמים לב לכל פגם קטן. הרב רוטנברג הסכים והדגיש כי כאשר אדם מחפש טוב – הוא גם לומד להבחין בטוב סביבו. הזוהר הקדוש אף מציין כי לומר מילה טובה לזולת היא חובה ממשית, בדומה לאיסור לשון הרע, והמחויבות הזו קיימת כאשר מישהו עושה מעשה טוב.
המאזין סיפר סיפור מרגש שממחיש את כוח הפרגון והאמונה: נערה בכיתה ו', ממשפחה מסורה, הידרדרה ברמה לימודית, רוחנית ואישית, והעברה ממוסד למוסד גרמה לה להיות "בתחתית שבתחתית". הוריה, לעומת זאת, לא ויתרו עליה; הם התפללו רבות, האמינו בה ושמרו על פרגון מתמיד, תוך שהם מזכירים לה שהיא "הכי טובה במשפחה", גם כשהמציאות נראתה הפוכה לחלוטין. בהדרגה, היא החלה להשתנות: בצניעותה, בהתנהלותה האישית, בלימודיה ואף בחייה הזוגיים. המאזין תיאר כיצד האמונה של ההורים והפרגון הקבוע גרמו למהפך אמיתי בחייה, כאשר עם השנים הפכה למחזקת נשים, מוסרת שיעורים, ומקבלת פניות מרבנים ואנשי חינוך בשלום בית.
לצד הסיפור המרכזי, המאזין ציין את חשיבות שימת הלב לדברים הקטנים בחיים. הוא סיפר על אירוע פשוט של נזילה בשירותים בבית הכנסת – פעולה קטנה כמו לחיצה על הכפתור לעצור את המים הפכה בעיניו לסוג של "נס", המחזק את התחושה כי גם הדברים הקטנים ראויים לתשומת לב ולטיפול. הרב רוטנברג הסכים והוסיף כי שימת לב כזו – בין אדם לחברו, ובין אדם למקום – היא חלק מהותי מהדרך הרוחנית ומחיזוק החיים הטובים.
עוד באתר:
המאזין חיזק את המסר על כוח המילה הטובה, והדגיש כי היא אינה עולה כסף אך מעשירה את המקבל ואת נותנה. בין אם מדובר בחזן שהתפלל יפה, דרשן, ילד שהשתדל או אישה שהכינה אוכל – פרגון יוצר השראה ומניע להמשך עשייה. הרב רוטנברג חיזק את הדברים והוסיף כי גם אם לא שמענו את הכל, עדיין חובה לומר מילה טובה ולפרגן. הוא הביא דוגמה מחנוכה – מדוע מדליקים כל יום נר נוסף? כדי להודות גם על הנס של אתמול, וכך גם הכרת הטוב צריכה להיות מתמשכת, לא רגעית, ומודגשת בכל יום מחדש.
האזינו לשיחה מתוך 'ואמונתך בלילות' ב'קול חי':
























