האבולוציה אינה מסבירה מי ברא את העולם

הדיון על יחסי מדע ותורה מלווה את השיח הציבורי כבר שנים, אך בניגוד לתפיסה רווחת – אין סתירה מהותית בין המדע לבין התורה, וגם לא בין תיאוריות כמו האבולוציה לבין האמונה בבורא עולם. למעשה, שתי המערכות מתארות רבדים שונים לגמרי של המציאות: המדע מגלה איך העולם פועל, התורה מגלה למה הוא פועל ומהי משמעותו.

האבולוציה אינה מסבירה מי ברא את העולם

גם אם מקבלים חלקים מתוך תיאוריית האבולוציה, היא אינה עוסקת בשאלה היסודית ביותר:
מאיפה הגיע החומר הראשון? מי יצר את חוקי הטבע?

מדענים עצמם מודים: המנגנונים הביולוגיים – ובעיקר ה-DNA, קוד המידע המורכב ביותר ביקום הידוע – אינם יכולים להיווצר בסטטיסטיקה הגיונית "במקרה". מערכות החיים פועלות בהרמוניה מושלמת, במארג שמחבר דומם, צומח, חי ומדבר. שום תהליך אקראי לא מסוגל לייצר מערכת עבודה כה מדויקת.

גם אם האבולוציה מתארת תהליך של שינוי, היא אינה מסבירה את מקור המערכת ולא את משמעותה. האדם אינו רק גוף חומרי: בו מצויות תודעה, מוסר, בחירה וערכים – תכונות שאין להן הסבר ביולוגי.

המדע מגלה, התורה מסבירה

במילים של חז"ל:
הטבע הוא "הלבוש" – והתורה היא הפנימיות.

המדע מתאר מנגנונים: כוח, אנרגיה, ביולוגיה, כימיה.
התורה עוסקת במה שמעבר למנגנון: תכלית, משמעות, מוסר, מגמה.

הרב יצחק הוטנר זצ"ל כתב שיש לקב"ה שני ספרים: ספר הטבע וספר התורה. כאשר המדע מגלה חוק, הוא אינו סותר את התורה – הוא מאשר את קיומו של סדר, של חוקיות ושל תכנון. אי אפשר לחקור עולם שאין בו סדר. עצם קיומו של המדע מוכיח שיש מסדר.

הטבע עצמנו מעיד על תכנון

הדוגמה הקלאסית:
זרוק צלחת מגובה – תקבל אוסף שברים אקראי.
אבל בטבע, להבדיל, דווקא מופיעה מערכת מסודרת, יציבה, מתפתחת ומאורגנת.

אם חוקי הטבע עקביים – סימן שהם נוצרו על ידי מי שיצר חוק. חוק אינו נוצר "מעצמו".

תורת הקבלה: הבריאה היא תהליך השתלשלות – לא "הופעה פתאומית"

באופן מפתיע, תורת הקבלה מתארת תהליך מורכב של "התפתחות" רוחנית:

• צמצום
• שבירת כלים
• בניין העולמות והספירות
• עליות וירידות עד השלמות

זו אינה אבולוציה במובן המדעי, אבל יש בה רעיון דומה: התפתחות הדרגתית בהנהגה אלוקית.
הרמב"ן מוסיף כי בראשית נברא "חומר היולי" – נקודת התחלה זעירה שממנה התפתח כל העולם. רעיון זה קדום אלפי שנים לתיאוריות המדעיות המודרניות.

האבולוציה – אם יש בה אמת – מחייבת מתכנן יותר מאשר שוללת אחד

כדי לפתח איבר כמו עין:
נדרשות עשרות מוטציות מדויקות, ברצף מושלם ובתזמון הנכון.
הסיכוי שזה יתרחש במקרה – אפסי.

גם מי שמקבל את ההסבר המדעי של המנגנון, אינו יכול להסביר מי תכנן את המערכת שמסוגלת להשתנות בצורה חכמה.

המדע מתאר איך התהליך מתרחש.
התורה מתארת מי אפשר לו להתרחש.

המדע נועד לגלות את יד ה' בטבע

ההבדל בין מדע לתורה אינו הבדל של סתירה – אלא של תפקיד:

• המדע: מגלה את החכמה האלוקית המוטבעת בעולם.
• התורה: מלמדת מהי משמעותה של אותה חכמה.

היעד אינו לברוח מהמדע אל האמונה או להפך, אלא לחבר ביניהם:

"ראו מי ברא אלה" – הבריאה עצמה מעידה על בוראה.