ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את קידום הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר, שמבקשת להקים ועדת חקירה ממלכתית־לאומית לבדיקת אירועי טבח שמחת תורה תשפ"ד, פרוץ המלחמה והנסיבות שקדמו להם. לפי ההצעה, הוועדה תוקם במתווה ייחודי שאמור להבטיח חקירה מקיפה ועצמאית, תוך חלוקה שוויונית של ההרכב בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה, במטרה לזכות באמון ציבורי רחב.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "החוק יבטיח כי תתקיים חקירה מלאה, יסודית ובלתי תלויה", וכי מנגנון הקמת הוועדה והרכבה נועד למנוע הטיה פוליטית. עם זאת, כבר בדיון עצמו התברר כי סביב מנגנון המינוי קיימות מחלוקות בתוך הממשלה.
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין הביע התנגדות למתווה המוצע. לטענתו, הסעיף הקובע כי אם לא יושג רוב של 80 חברי כנסת לאישור הרכב הוועדה, או אם לא תהיה הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה – הסמכות למינוי החברים תעבור ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, עלול לפגוע קשות באמינות המהלך. לדבריו, אם הוועדה תמונה בפועל על ידי צד אחד בלבד, "יהיה לנו מורכב לזכות באמון הציבור, וזה חשוב והכרחי".
עוד באתר:
עוד בנושא:
מתקפה חריפה על היועמ"שית: "צריך לשפשף את העיניים"
גלי קובעת: הצעת החוק לוועדת חקירה לא עומדת בכללים
מנגד, שר התפוצות עמיחי שיקלי טען כי כלל אין צורך בחקיקה חדשה, אלא בתיקון החוק הקיים כך שיכלול מודל פריטטי. בהתייחסו להתנגדות של אלקין אמר: "אם האופוזיציה לא תשתף פעולה – זו בעיה שלהם, אבל חשוב שנדע שהצענו". שיקלי הדגיש כי האחריות לקידום הבדיקה מוטלת על הממשלה, גם אם לא תתקבל הסכמה רחבה.
גם שרת הגנת הסביבה עידית סילמן הצטרפה לדיון, ותקפה את מערכת המשפט. לדבריה, שופטי העליון מתנהלים כמו "פיראטים", וטענה כי בפרשת הפצ"רית ניתן לראות ש"הידיים של מערכת המשפט נמצאות עמוק גם במערכת הביטחון לאורך שנים. מערכת המשפט חייבת להיחקר ראשונה".
ברקע הדיון, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה פרסמה חוות דעת רשמית שבה הביעה התנגדות להצעת החוק. "היא אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות", כתבה, והוסיפה כי מדובר בהצעה שמעוררת "קשיים משפטיים משמעותיים". לדבריה, מדובר ב"חקיקה פרסונלית" שנועדה לשרת את צרכי הממשלה יותר מאשר את חקר האמת, וציינה כי עמדתה היא שוועדת חקירה ממלכתית במתכונתה הקלאסית היא הכלי המתאים לבחינת אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה.
