בתוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי', שוחחה המגישה עם הרבנית חגית שירה על הימים שאחרי חנוכה, חודש טבת, והיכולת לקחת את אור החג אל תוך שגרת החיים – דווקא בזמנים של קושי, עייפות ואתגרים יומיומיים.
הרבנית שירה פתחה בדברים על תחושת המעבר מהאור הגדול של חנוכה אל מציאות חורפית ומורכבת יותר: "אנחנו באמת בחודש לא פשוט, חודש טבת. חודש שיש בו דינים, חודש מאתגר, אבל אם נר אחד של חנוכה יכול להאיר חודש שלם – קל וחומר שהוא יכול להאיר גם אותי".
לדבריה, חנוכה איננו אירוע שנשאר מאחור, אלא מקור אור מתמשך: "האור של חנוכה אמור ללכת איתנו. זה לא משהו שנגמר בהדלקה האחרונה. השפע של חנוכה יורד אלינו עכשיו, במוצאי החג, ואמור ללוות אותנו עד פסח".
עוד באתר:
בהמשך הביאה הרבנית משל על אדם ההולך ביער עם נר קטן בידו – שמצד אחד הוא שמח על האור, ומצד שני חושש שהנר יכבה. "אם היה לו שכל", אמרה, "הוא היה מוסיף עוד ועוד זרדים, ומגדיל את האור. כך גם אנחנו – לא רק לשמור על האור, אלא להרחיב אותו".
המגישה יונת קפלן ביקשה להוריד את הדברים אל הקרקע, ושאלה כיצד אישה שמתמודדת עם עומס, ילדים חולים או בשורה לא פשוטה – יכולה באמת לחיות עם המסרים הללו בפועל.
בתשובתה חיברה הרבנית שירה בין חודש טבת לדמויות מקראיות: "כתוב במגילה 'ותילקח אסתר אל המלך בחודש העשירי הוא חודש טבת'. כשאנחנו שומעות את זה בפורים – זה נשמע טוב. אבל כשזה קורה לאסתר בזמן אמת? זו חוויה קשה מאוד. ואף אחד לא שואל אותה. ובכל זאת, משם צומחת הישועה".
לדבריה, זהו עיקר המסר: "לא שואלים אותנו. אבל לאן שהקדוש ברוך הוא לוקח אותנו – זה מדויק. זה המקום שממנו תצמח הטובה, גם אם כרגע היא נסתרת".
הרבנית שירה הזכירה גם את יוסף הצדיק, שעבר ליד הבור שאליו הושלך בידי אחיו, ובמקום לשקוע בכאב – בירך: "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". לדבריה, "הבור היה הנס. המקום הכי כואב – הוא זה שהביא אותו לגדולה".
לקראת סיום הדגישה כי כל ניסיון אישי הוא גם בעל משמעות כללית: "אנחנו כל כך כלליות עכשיו. כל דבר שאישה יהודייה עוברת – משפיע על הכלל. כל התמודדות היא תיקון, בשם כל ישראל".
את דבריה חתמה במסר של תקווה: "שכל אחת תיקח נר קטן מחנוכה, משהו אחד – משפט, תפילה, מחשבה – ותלך עם זה. האור הזה אמור להאיר לנו את הדרך עד פסח".
האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
