הפרופסור: "בעיניי שפיכות דמים עדיפה על המצב הנוכחי"

בראיון שקט ורגוע, פורס פרופסור אברהם דיסקין משפטן בכיר מאוד ואיש מוערך מאוד, את המציאות המרה ללא פילטרים. לדבריו, הממשלה צריכה להיערך להתמודדות ומערכה מול מערכת המשפט. צריך להכין תוכנית איך להכריע את המערכה ללא אלימות, אבל גם אם זה לא יצלח, ותהיה שפיכות דמים זה עדיף על המצב הנוכחי.

הדברים המפחידים והנוקבים הללו הבאים מפיו של אחד המשפטנים הגדולים בישראל, משקפים את הלך הרוח הרווח והמתפשט בקרב אזרחי המדינה.

לפני שנמשיך בציטוט הדברים או בתובנות וניתוחן, נערוך היכרות מינימלית עם פרופסור דיסקין.

אברהם חיים אלברט דיסקין, הוא פרופסור אמריטוס בכיר למדע המדינה באוניברסיטה העברית. הוא מרצה בכיר במכללה למשפט וגם עמד בראשה, וכן במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פרופסור דיסקין בן 79 יליד ירושלים, הוא סופר פורה שכתב למעלה מ-20 ספרים ומרצה מבוקש באוניברסיטאות ברחבי העולם. הוא שימש בין היתר כראש מחלקת מדע המדינה באוניברסיטה העברית. הוא היה גם מועמד בולט לתפקיד מבקר המדינה, והיה בין מנסחי חוק הלאום, חוק יסוד. משך עשרות בשנים החזיק פרופסור דיסקין בדעות שמאל ונמנה באופן מובהק על מחנה השמאל. הוא העיד על עצמו שהיה מצביע למפא"י ור"צ (גלגולה הקדום של מרצ). בשנים האחרונות הוא עבר "התפכחות" כדבריו.

בכך הוא מצטרף לשורה ארוכה של אישים מכל תחומי החברה האינטלקטואלית שזנחו את אסכולת השמאל ודעותיה, והפכו לימניים בדעותיהם ובחלק גדול מן המקרים, גם יהודיים יותר בדעותיהם.

בראיון שהתפרסם ביממה האחרונה, הוא פורס בשקט ובשלווה את ניתוח המציאות הקשה והמאיימת, ואת ההכרח להיערך למערכה פנימית להכריע את גורלה של המדינה.

הראיון הזה משום מה עובר לעת עתה מתחת לרדאר, למרות שמשמעותו הפשוטה היא מעין המלצה וקריאה לממשלה ואולי גם לאזרחים להערך למלחמה פנימית קריטית.

בראשית דבריו מתייחס דיסקין לפסיקה האחרונה של הבג"ץ המבטל את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.

לדבריו מדובר בפריעת חוק של הבג"ץ הממשלה פועלת כחוק לחלוטין.

מעבר לכך, הוא טוען שאין היום חוק מכיוון שהוא נתון למרמס מוחלט מצד המערכת המשפטית.

הוא גם טוען שההתנגשות בין הרשות השופטת והרשות המחוקקת והמבצעת, הגיעה לשיא שלא ניתן יותר להכיל אותו.

הוא מרחיב ומסביר שלמעשה אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת אזרחים ששיאה עוד לפנינו, ופורס את מאזן הכוחות של השמאל מול מאזן הכוחות של הימין בפרוטרוט.

הוא מצהיר כי הממשלה הנבחרת צודקת במעשיה ותוקף בצורה קיצונית ביותר את רשות המשפט.

לדבריו לא צריך לחשוש מהתנגשות, אבל צריך לתכנן אותה באופן קפדני כדי למנוע ככל האפשר שפיכות דמים !

הוא מכריז כי חקיקה לא תעזור יותר, מכיוון שכל חקיקה נעקרת על ידי הרשות השופטת שנטלה לעצמה כוח בלתי חוקי.

הוא חוזר ואומר שאנחנו נמצאים במלחמה, מלחמת אזרחים שהמאבק בין הרשויות הוא רק חלק ממנה.

במלחמה אתה צריך לנהוג בדרך שתביא לניצחון ובדרך שתביא למיעוט קורבנות גם בצד שהרים עליך יד.

הוא משבח את הממשלה שהתעלמה מהדיון בבג"ץ, שלדעתו היה צריך בכלל להימנע מלדון בעניין הזה.

כמו כן תומך בהחלט בהתעלמות של הממשלה מהיועצת המשפטית וההימנעות מלהזמינה לדיונים בכנסת ובממשלה.

יותר מכך. הוא ממליץ להחזיר לה את כל הפניות שלה וחוות הדעת שלה, חזרה אליה במעטפה סגורה מבלי לפתוח.

הוא תוקף ללא כפפות את יצחק עמית, וטוען כי אין לנו בכלל נשיא בית המשפט העליון. לדבריו מדובר באדם בעל עבריינות חוקתית וגם אחרת לכאורה.

הוא נבחר לדעתו בטקס שלא על פי הנוהל והנוהג והחוק, ואין לו בכלל כתב מינוי.

וכאן באה הצהרה בלתי נתפסת: אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית מהבחינות שציינו, אין לו אח ורע בהיסטוריה של המין האנושי, לרבות במדינות שאינן דמוקרטיות. אין מצב כזה. לפחות במדינות שאינן דמוקרטיות עושים הצגה של שלטון חוק. כאן אין אפילו הצגה.

לדבריו לצד השני כלומר השמאלני, יש תיקים פליליים מוכנים על כל אחד, שנפתחים והופכים לאירועים פליליים כאשר "אין שיתוף פעולה"…

הוא אומר כי צריך לפעול בנחרצות ובחוכמה כדי שלא להגיע לשפיכות דמים, ואם הנחרצות והחוכמה לא יועילו זה יגיע גם לידי שפיכות דמים. אבל כאן מכריז פרופסור דיסקין דבר מדהים: "בעיניי שפיכות דמים עדיפה על המצב הנוכחי, שבו לית דין ולית דיין"!!!

החוק, לדבריו, נרמס באופן קבוע על פסיקות הבג"ץ.

אינך מוצא שם שום נימוק נורמטיבי או חוקתי אלא רק נימוקים פוליטיים שנמצאים בצד אחד. בצד של אלה שלקחו לידם את זכות הייצוג של הצדק ושל הציבור.

זו תמצית דבריו, הכוללים עוד הרבה יותר מכך.

חובה לציין, כי דבריו חריגים בכך שנאמרו בפומבי בצורה מפורשת, אבל משקפים לחלוטין את הלך הרוח הרווח בקרב רוב הציבור הימני והדתי בארץ

גם בחלקים נרחבים בציבור השמאלני, מבינים ומדברים על כך שתצטרך להיות מערכה על עתיד המדינה, לרבות מלחמת אזרחים.

כותב השורות, נקלע אתמול שלא בכוונה לדיאלוג וויכוח עם שמאלן ושמאלנית אינטלקטואלים בני הגיל השלישי. תל אביבים קלאסיים מהגרעין הקשיח.

כשכתבתי שלא בכוונה, מכיוון שחדלתי כבר תקופה ארוכה מאוד לנהל כל שיח או דיאלוג עם שמאלנים מסיבה פשוטה.

הסיכוי לקבל אצלם הבנה כלשהי או הודאה באמת כלשהי, ו/או הכרה בעובדות, היא לא שואפת לאפס. היא מתחת לאפס.

כאשר הוויכוח מציב אותם עם הגב לקיר, יוצא הנמר מעור הכבש ופיהם פולט דברים שקשה לצטט ואינם הולמים בני תרבות. כך על פי רוב.

אלא שאתמול נקלעתי לכך שלא ברצוני, ושוב חזרה ההצגה על עצמה.

כאשר הצבתי בפניהם עובדות הם הפכו תוקפניים והדיאלוג עבר לפסים בלתי רציונליים לחלוטין.

הנינוחות והנימוסים נזנחו, והם תקפו בברוטליות וללא קשר לעובדות.

המסקנה חזרה על עצמה שהפרוגרס איבד לא רק את דעתו אלא גם את הכרת המציאות.

מה כל זה קשור לנושא שלנו?

מפני שבסיכום הדיאלוג האומלל פלט הפרוגרסיבי משפט סיכום.

אני מאוד מפחד הוא אמר. אנחנו על פתחה של מלחמת אזרחים שתוליך את כולנו לאבדון.

נכון, עניתי לו אנחנו כבר בעיצומה, מכיוון שהפרוגרס והשמאל רוצה ניתוק מהזיקה היהודית, להפוך למדינה ככל מדינות הגויים, בעוד שהרוב היהודי רוצה מדינה יהודית ולאומית וחלקם הגדול גם דתית במידה כזו או אחרת.

לפיכך אין שום מוצא אחר חוץ ממלחמת אזרחים אמרתי לו.

לכל טוריו הקודמים של הרב אליהו פרייליך >>> כנסו