
ועדת הכספים של הכנסת בניהולו של היו"ר ח"כ חנוך דב מילביצקי המשיכה הערב (שלישי) בדיוניה על שינויים בתקציב המדינה לקראת סיום שנת התקציב, ואישרה שורת הקלות במס ל־144 עמותות ברחבי הארץ. בסיומו אושרה רשימת העמותות לאחר דיון טעון שכלל מחלוקת פוליטית וערכית סביב חלק מהבקשות.
מתוך כלל הבקשות שאושרו, 142 עמותות קיבלו הקלה במס בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, מאחר שהן פועלות למטרות ציבוריות ואינן מתוקצבות ישירות על ידי המדינה. בנוסף, שתי עמותות זכו להטבה לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין. העמותות עוסקות בתחומים מגוונים ובהם רווחה, חינוך, תרבות, דת, בריאות, מדע, ספורט, קליטת עלייה ועידוד התיישבות. על פי הנהלים, עמותה נדרשת לפעילות של כשנתיים ואישור ניהול תקין בטרם תוכל להגיש בקשה להכרה לצורכי מס.
מוקד המחלוקת המרכזי בדיון נגע לעמותת "מנהלת הר הבית", שלגביה הוועדה נמנעה מלהצביע בדיון הקודם. ח״כ משה גפני פתח את הדיון והסביר את התנגדותו: "ההלכה אוסרת לעלות להר הבית, ויש על כך הסכמה רחבה של כל הרבנים מאז קום המדינה. העלייה לשם מתסיסה את האזור ופוגעת במדינת ישראל. אם מבקשים סעיף 46, צריך לבדוק אם זה ראוי. ראש הממשלה אמר שאין שינוי בסטטוס קוו, ולכן ביקשתי בדיקה מול משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה". ברשות המיסים השיבו כי העמותה הציגה מסמך המצביע על קשרי עבודה שוטפים עם משטרת ישראל.
עוד באתר:
גם ח״כ אורי מקלב הביע התנגדות ואמר כי "מספיק האיסור ההלכתי כדי לנמק, אבל מעבר לכך, העלייה להר הבית יוצרת התססה ופוגעת בציבור גדול. אנחנו מתנגדים לכל קיצוניות, גם של עמותות שמאל שפוגעות במדינה וגם של עמותות ימין שפוגעות בה". מנגד, ח״כ יצחק קרויזר טען כי "מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, והר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. יש אלפי יהודים שעולים לשם, ומאז שהעלייה מוסדרת דווקא נרשמה ירידה באלימות. זו עמותה שעושה עבודת קודש". לאחר חילופי הדברים, אושרה לבסוף רשימת העמותות כולה.
עוד קודם לכן אישרה הוועדה העברות תקציביות נוספות במסגרת מרתון סוף השנה, ובהן כ־4.5 מיליון שקלים לשינוי פנימי במשרד האוצר לצורך מימון תוכנית הסברה כלכלית בינלאומית, וכ־56 מיליון שקלים לשינויים פנימיים בתקציב משרד ראש הממשלה, לצד כ־51.5 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב עבור פעילות המשרד לשוויון חברתי ומעמד האישה.
במהלך הדיון נמתחה ביקורת מצד חברי אופוזיציה על הפחתת תקציבים שיועדו לתוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית, בטענה כי אי מימוש הכספים אינו מצדיק את הקיצוץ.

























