הזמר אבי אילסון, מגיש 'קול חי מיוזיק' הידוע בהופעותיו האנרגטיות, הצליח להפתיע את עולם החתונות ואת מאזיני 'זמן אוויר' ב'קול חי', כאשר תיעוד שלו מתופף ושר במקביל הפך לויראלי. בשיחה טרנס-אטלנטית מווינה הקפואה, שם הוא שוהה לרגל סדרת אירועים בקהילה היהודית והבוכרית, שוחח אילסון עם מנחם טוקר על הרגע שבו החליט לעזוב את קדמת הבמה, להתיישב מאחורי המערכת ולייצר "אומאז'" (מחווה) למתופף המיתולוגי גדליה שאפנס. "זה בא ממקום שאני אוהב לאתגר את עצמי ולייצר עניין בחתונה", הסביר אילסון כשהוא רועד מקור במינוס שלוש מעלות ברחובות אוסטריה.
המחווה לשאפנס, שהיה דמות אייקונית בעולם המוזיקה היהודית של פעם כמתופף שהנהיג את האירוע כולו דרך המיקרופון, עוררה בטוקר זיכרונות ילדות משלו. טוקר אף חשף בשידור כי בצעירותו למד אצל שאפנס שיעורי תיפוף פרטיים אך "ברח" מהתחום מחוסר הבנה מוזיקלית. אילסון ציין כי עבורו מדובר בחזרה לשורשים, שכן הוא למד מוזיקה, תווים ופסנתר לאורך כל ילדותו. "הבמה זה המקום לפרוק", אמר אילסון והוסיף כי מדובר בסיטואציה של רווח נקי לכולם: "הנגנים מקבלים חופש ויוצאים לשתות זירו, ואני נהנה ועולה לזיכרונות הילדות שלי".
האתגר הגדול בביצוע, כך הסכימו השניים, הוא הקואורדינציה המורכבת הנדרשת כדי לתופף קצב מלא ולשיר בו זמנית, דבר שאינו נפוץ כלל בקרב זמרי המגזר כיום. אילסון תיאר בחיוך את המבטים המופתעים של בחורי הישיבה בחתונה: "אני רואה את הבחורים מסתכלים עליי ומחכים שאני אפול בקצב". למרות הלחץ, אילסון הוכיח שהוא "נותן עבודה" ולא רק מלווה את הקצב ברגל, מה שהוביל את טוקר להכתיר אותו בבדיחות כמי שמתחיל קריירת "פויקר" (תזמורת של איש אחד) חדשה.
עוד באתר:
השיחה הסתיימה באיחולי צום קל למאזינים, כשבינתיים בווינה המושלגת אילסון ממשיך לחמם את הלבבות עם המוזיקה שלו. למרות המרחק והקור האירופאי, החיבור למסורת המוזיקלית הארצישראלית נשמר היטב דרך המחוות הקטנות הללו. אילסון סיכם את החוויה באומרו כי תמיד כיף לדבר על הנושאים הפיקנטיים במוזיקה, במיוחד כשזה מצליח להניע מחדש את ההתלהבות שלו ושל הקהל בכל ערב מחדש על הבמה.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'זמן אוויר' ב'קול חי':
