עתירתם של מתנגדי בניית השכונות החדשות רמת בית שמש ד' וה' המונות מעל 15.000 יחידות דיור, שלוותה בקמפיין רועש הסתיימה בכישלון מוחלט לעותרים ובניצחון גורף לעיריית בית שמש, משרד הפנים, מנהל מקרקעי ישראל ורשות העתיקות. בית משפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה ואף חייב את העותרים בתשלום הוצאות משפט בסך 25.000 ש"ח לכל אחד מהנתבעים.
כידוע, בשש השנים האחרונות, מאז החלו ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול וממונה הבנייה בעיר משה מונטג לפתח את העיר בית שמש ולהוציא מן הכוח אל הפועל את תוכניות המינהל ומשרד השיכון לשיווק עשרות אלפי יחידות דיור ברמת בית שמש, כל שלב ושלב בקידום הבנייה נתקל במכשולים והתנגדויות של מתנגדים משיקולים פוליטיים וגזעניים ומחשש כי באותן אלפי יחידות דיור יתגוררו חרדים. בהתאם לאג'נדה זו אותם מתנגדים מנהלים מאבקים תקשורתיים כנגד הבניה, כל פעם באמתלה אחרת, פעם זה החשש מ"התחרדות העיר' באופן גלוי, ופעם זו 'דאגה כנה' בשלל נושאים מגוונים: תעסוקה, תחבורה, שטחי ציבור, תשתיות ועוד ועוד, אך בסייעתא דשמיא אותם מתנגדים אובססיביים נדחים שוב ושוב בכל ועדה וערכאה משפטית אליהם הם פונים. זאת בין היתר בזכות הפעילות המקצועית של ועדת תכנון ובניה בבית שמש בראשותו של מונטג שעושה לילות כימים למען בניית השכונות החדשות ופתרון מצוקת הדיור.
בחודשים האחרונים, לאחר שנדחו ע"י ועדת הערר הארצית של משרד הפנים, הגישו המתנגדים עתירה לבית המשפט בדרישה לבטל את ההחלטות המקצועיות של מוסדות התכנון, ובמקביל הפעילו קמפיין ענק להתנגדות לבניית השכונות והפעם במסווה של דאגה לערכים האקולוגיים והסביבתיים של האזור ולכן דרשו לבטל את בניית השוכנות החדשות ולהקים במקומן במקום 'גן לאומי' בשם ארץ דוד.
עוד באתר:
אך כאמור, גם הפעם נדחו על הסף אותם עותרים אובססיביים ואף חויבו בהוצאות משפט. בפסק דין מפורט המתפרס על פני 44 עמודים התייחס השופט דוד מינץ בהרחבה לכל טענות העותרים ודחה אותן בנחרצות תוך כדי שהוא מרעיף שבחים על עבודתה המקצועית של הוועדה מקומית לתכנון ובניה ומוסדות התכנון הארציים, ומקבל את עמדתה של העירייה כפי שיוצגה בבית המשפט ע"י עו"ד מוטי ברקוביץ.
דברי בית המשפט בפסק הדין מדברים בעד עצמם, כדלהלן: "העירייה ומוסדות התכנון לקחו בחשבון את ערכי הטבע והנוף הגבוהים של האזור, ואף ביטלו את בניית שכונת רמת בית שמש ד'6 והקימו במקומה גן לאומי בשטח ענק המתפרס על 5.500 דונם. התוכניות כוללות התייחסות מפורטת לערכיות השטחים ולשימור שטחים פתוחים ויצירת 'מסדרון אקולוגי' תוך ביטול יחידות דיור מתוכננות. הוועדה לא פסחה על הבט כלשהו ועל טענה כלשהי של העותרים ורחוק לומר שלא נתנה על דעתה על מכלול השיקולים התכנוניים של התכנית על כל היבטיה כפי שבאו לידי ביטוי בתכנית השלד. עבודת התכנון נעשתה תוך שיתוף פעולה בין הצוותים ומשרדי הממשלה השונים והניבה תכנית ראויה. בצדק נקבע כי התוכניות מאזנות בין צרכי הפיתוח לתוספת יחידות דיור, הנגזרים מייעוד השטח כשטח עירוני לפיתוח לבין האינטרסים בשמירה על ערכי הטבע והנוף בתחומן".
בית המשפט הזכיר את החלטת ועדת הערר הארצית שגם היא דחתה את העותרים, "אף ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה עיינה בתכנות השלד לשני הרבעים והתרשמה כי נעשה עבודה מקיפה ביותר בכל היבטי התכנון הדרושים. בהיבט הסביבתי התוכניות מתייחסות במפורט לערכיות השטחים ולשימורו שטחים פתוחים. הן כוללות סקירת מאפיינים אקולוגיים, ארכיאולוגיים, טופוגרפיים, גיאולוגיים ונופיים. התוכניות שיקפו עבודה מקצועית מקיפה בכל התחומים הרלוונטיים לתוספת שכונות תוך היזקקות למאפייני הישוב ותוך מודעות לצורך בהתחדשותה של העיר הוותיקה. גם ועדת המשנה לערערים שבה ודנה במכלול ההיבטים התכנוניים ונתנה את ברכתה לתכנית".
בית המשפט המשיך ודחה את כל טענות העותרים אחת לאחת, בנושאי תחבורה, תשתיות, עיצוב עירוני והתייחס גם לטענת מניעת האפשרות להתנגדות אותה הפיצו העותרים בכלי התקשורת: "פשיטא גם כי טענת העותרים לפיה לא ניתנה להם זכות להתנגד לתכנית, אין בה ממש. אדרבה, כמפורט לעיל התקיים שלב שבו נשמעו מאות רבות של התנגדויות בלב פתוח ובנפש חפצה על ידי הוועדה המחוזית".
"גם לטענה בדבר ייחוד הבניה לציבור החרדי התייחסה הועדה במכלול הטענות החברתיות שנטענו לפניה וקבעה כי התוכניות אינן כוללות כל הוראה המייעדת את יחידות הדיור לאוכלוסיה כזו או אחרת והן מממשות את תכנית המתאר המקורית להוספת כמות משמעותית של יחידות דיור בעיר. בעתירה השניה אף נטען כי אוכלוסיית היעד של התוכנות היא האוכלוסייה החרדית המשפיעה באופן שלילי על צפיפות הבינוי המוצעת ועל ניצול השטח. אין יסוד לטענות אלו".
לסיום ציין בית המשפט אודות החשיבות הגדולה לפתרונות עבור מצוקת הדיור וציין כי, "אישורם של תכניות למגורים הוא צו השעה ומשקף צורך ציבורי דוחק. כיום נוכח מצוקת הדיור הקיימת בכל הארץ ככלל, ובאזור ירושלים בפרט, אך טבעי ונכון הוא לתור אחר מקומות בהם ניתן לבנות אלפי יחידות דיור, כאשר יחידות דיור אלו אינן נבנות במרכז העיר ירושלים אלא בערים ובהרים שמסביב לה, דבר אשר מדרך הטבע עשוי גם להוזיל את רכישתן. פשיטא שאין מקום לאמץ את הצעת העותרים להקים גן לאומי בחלק מהשטח המיועד לבניה, כאמור תכנית ד6 לא קודמה ותחתיה באה תכנית הקמת הגן הלאומי הכוללת בתוכה את חירבת קאייפה, חירבת נטיף והמעבר האקולוגי בעמק האלה. העובדה שקידום תכנית ד6 הופסק תוך קידום תכנית גן לאומי תחתיו, משקפת איזון ראוי בין שני צרכים לאומיים מדרגה ראשונה – הצורך בפיתוח ומתן מענה למצוקת דיור קשה מול הצורך בשמירה על שטחים פתוחים, תכנית העותרים אינה נותנת כל מענה לצורך בבינוי למגורים באזור. פרשנות העותרים יכולה להוביל לתוצאה בלתי הגיונית".
ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול אליו כוונו מרבית חצי המתנגדים בקמפיין אותו הפעילו, ברך על החלטת בית המשפט ואמר: "הוכח שוב בפעם המי יודע כמה, כי העירייה פועלת בצורה מקצועית ואובייקטיבית ללא שיקולים זרים. יש לזכור כי אנו מקדמים במקביל פתרונות דיור נוספים לכלל המגזרים השונים. אני קורא ומזמין את כולם לבוא ולהתגורר בשכונות החדשות בבית שמש. יש מקום לכולם".
יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה בבית שמש משה מונטג אמר: "בסייעתא דשמיא ובזכות ברכתם של גדולי ישראל המלווה תדיר את פעילותנו, כל הקשיים וההפרעות לא הועילו. בשנים האחרונות אוכלסו כ-4,000 יח"ד חדשות ברמת בית שמש, כיום נמצאות בשלבי פיתוח ובנייה כ-3,000 יח"ד נוספות. נוסף על כך, 15,000 יח"ד מתוכננות ומאושרות ייצאו לשיווק בשלבים, החל מאמצע 2015, ועוד היד נטויה – אנו עוסקים במאמץ לאיתור קרקעות נוספות לבנייה בעיר. הבנייה הזו תורמת למאמץ הארצי להפחתת מצוקת הדיור, ומוסיפה לעיר בית שמש שכונות חדשות ונהדרות, המתוכננות היטב, ומבטיחות איכות חיים גבוהה, הן ברמה האישית והן מבחינת חיי המסחר והקהילה".
