ראמין פרסא, איראני שברח לישראל לפני כשלוש שנים, סיפר בריאיון לערוץ 14 על המסע האישי החריג שעבר – מילדות תחת תעמולה אנטי־ישראלית חריפה ועד בחירה מודעת לקשור את חייו בירושלים. לדבריו, המעבר לישראל לא היה רק גיאוגרפי, אלא שינוי עמוק של תפיסת עולם וזהות.
פרסא נולד וגדל בעיר שיראז שבדרום איראן. הוא תיאר מערכת חינוך רוויה בהסתה: "בכל יום בבית הספר אמרו לנו: 'ישראל לא טובה, יהודים לא טובים, נוצרים לא טובים'. הוכרחנו להגיד 'מוות לישראל ולאמריקה'". לדבריו, המסרים הללו ליוו אותו מגיל צעיר כחלק משגרת חיים נוקשה.
עם השנים, השינוי החל לחלחל בעקבות חשיפה לאלימות המשטר כלפי אזרחיו. פרסא סיפר כי הצפייה בדיכוי ובהרג ברחובות ערערה את האמון שלו בשלטון: "ראיתי מה הממשלה עושה באיראן, איך הם הרגו אנשים". תחושת הפחד והעוול הפכה אצלו לשבר עמוק שהוביל לשאלות קשות על הדרך שבה גדל.
עוד באתר:
הביקורת על המשטר התרחבה גם לביקורת על האסלאם. פרסא תיאר תהליך של התרחקות מהאסלאם והחלטה לעזוב אותו: "הבנתי שהממשלה עושה מה שכתוב בקוראן ובחדית', להרוג יהודים וכופרים. החלטתי לברוח מהאסלאם". לדבריו, זה היה שלב מכריע בהחלטה לעזוב את איראן ולפתוח דף חדש.
כיום, בעודו חי בישראל, פרסא ממשיך לעקוב בדאגה אחרי המתרחש באיראן ובעיקר אחרי גורל משפחתו. הוא סיפר כי הקשר עם אמו נותק בעקבות חסימות התקשורת, וכי בשיחה האחרונה היא תיארה מציאות של ייאוש ומרד אזרחי: "כולם בכבישים, ילדים, צעירים ומבוגרים. אין להם מה להפסיד, אין אוכל ואין עבודה". במקביל, הוא טוען כי רבים מהמפגינים שואבים תקווה מישראל ומייחלים לחיים של חופש, תרבות ושגשוג – הרחק מטרור וג'יהאד.
