העבר השיפוטי החריג של שתי השופטות שהחליטו להקל בדינו של פאחרי חטיב, נהג האוטובוס, תושב מזרח ירושלים שדרס את תלמיד הישיבה יוסף אייזנטל ז"ל נחשף בשבועון 'מרכז העניינים'.
על פי הדיווח, השופטות תמר בר-אשר ושרון לארי-בבלי, הן אלו שאפשרו למעשה את שחררו של הנהג למעצר בית, כאשר השופטת בר-אשר אף ציינה בפרוטוקול כי היא מאמינה לגרסתו. החלטה זו התקבלה למרות הפערים העובדתיים בגרסת הנהג, שטען כי חש סכנה לחייו, בעוד שבפועל הוא פתח בנסיעה הפוגעת דווקא אחרי ארבע דקות של שקט יחסי, וגם אחרי שמרבית המפגינים עזבו את האזור.
השוואה מקוממת לתנ"ך
עוד באתר:
התחקיר מעלה נשכחות וחושף פסיקות והתבטאויות עבר מעוררות מחלוקת של השופטות המעורבות. במקרה של השופטת בר-אשר, שהביעה אמון בגרסת הנהג הדורס, מובא מקרה עבר שבו היא ערכה השוואה מתמיהה בין תכנים מסיתים שנלמדים ברשות הפלסטינית לבין הטקסטים המקודשים ביותר לעם היהודי. על פי הפרסום, בר-אשר טענה בעבר כי גם בכתובים בתנ"ך יש כביכול קטעים שניתן לפרש כ“תכנים קשים”, אמירה שיצרה בזמנו גל של ביקורת על הניסיון ליצור סימטריה בין המקורות.
"זכותו של אדם לקוות" לירי
הזרקור בתחקיר מופנה גם אל עברה של השופטת שרון לארי-בבלי, אשר שחררה בעבר חשוד שהוגדר כמחבל בפוטנציה, לאחר שהביע תמיכה גלויה בירי רקטות לעבר ערי ישראל. באותו דיון, השופטת הפתיעה את הנוכחים בגישתה המקלה וטענה כי “זו זכותו של אדם לקוות שכך יהיה". ההתבטאות החריגה הזו לא עברה בשקט, ובעקבותיה היא ספגה נזיפה חמורה מנציב קבילות השופטים, שהבהיר באופן חד משמעי כי אמירה מסוג זה יכולה להתפרש כמתן לגיטימציה להתנהגות מסוכנת כלפי מדינת ישראל ואזרחיה.
כל הכתבות והעדכונים על אסון דריסתו של הבחור יוסף איזנטל ז"ל >>>
איפה ואיפה באולם המשפט?
הדיווח ב'מרכז העניינים' מצביע על מה שנראה כסטנדרט כפול בגישתה של השופטת לארי-בבלי. בעוד שבמקרה הנוכחי היא בחרה להאמין לנהג הדורס שטען כי חשש ממפגינים – למרות שאיש לא תקף אותו בדקות שקדמו לדריסה – בעבר היא גילתה יחס סלחני ומקל במיוחד כלפי סוג אחר של מפגינים. על פי הפרסום, השופטת התייחסה בסלחנות לאנשי ארגון 'אחים לנשק' ומפגיני שמאל, גם במקרים שבהם עלו טענות חמורות לתקיפת שוטרים במהלך המחאות.
הפער בין הגרסה למציאות
החשיפה הנוכחית מעלה שאלות קשות לגבי שיקול הדעת השיפוטי בתיק הדריסה של יוסף אייזנטל ז"ל. הנהג חטיב בנה את הגנתו על תחושת הסכנה הסובייקטיבית כביכול, וטען כי המפגינים שהתאספו סביב האוטובוס השפיעו על מעשיו. אולם, העובדות בשטח מלמדות כי ברגע הקריטי הלחץ כבר ירד והמקום התרוקן ברובו. למרות זאת, השופטות בחרו לאמץ את הנראטיב המקל, החלטה שמקבלת כעת אור חדש ומטריד על רקע חשיפת עברן השיפוטי והתבטאויותיהן הקודמות בנושאים לאומיים וביטחוניים.
