נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היה קרוב מאוד לאישור פעולה צבאית רחבה נגד איראן ביום רביעי האחרון – אך עצר את המהלך ברגע האחרון, כך על פי הדיווח בחדשות 12 – המסתמך על שיחות עם גורמים אמריקניים בכירים. מאחורי הקלעים התנהל רצף מהיר של התפתחויות מדיניות, צבאיות ומודיעיניות, ששינו את כיוון ההחלטה.
בראשית החודש העריכו בבית הלבן ובפנטגון כי גל המחאות באיראן אינו יוצר איום ממשי על יציבות המשטר. ההערכה הזו השתנתה באופן חד בשבוע השני של ינואר, עם החרפת ההפגנות, ניתוק האינטרנט והסימנים לחוסר שליטה. ב־13 בינואר, לאחר שובו של טראמפ מדטרויט, התקיימה פגישה ראשונה שעסקה כבר באפשרויות צבאיות קונקרטיות, שבסיומה הונחה מערכת הביטחון להשלים היערכות – אך ללא פקודת יציאה לפועל.
הדרמה הגיעה לשיאה ב־14 בינואר. באותו יום נרשמה דריכות גבוהה בזירות רבות במקביל: בסיסים אמריקניים באזור המפרץ, בהם בקטאר ובבחריין, פונו מכוח אדם שאינו חיוני; באיראן סגרו את המרחב האווירי מתוך ציפייה לתקיפה; וגם בירושלים ובפנטגון העריכו כי האישור קרוב. למרות ההכנות המתקדמות, ההוראה הסופית לא ניתנה.
עוד באתר:
גורם אמריקני בכיר תיאר את הרגעים ההם ואמר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת". לדבריו, הצבא היה מוכן לפעול באופן מיידי, אך ההחלטה נבלמה מסיבות מדיניות. בדיעבד מתברר כי שני גורמים מרכזיים השפיעו על טראמפ – שיחות שקיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שכל אחת מהן משכה לכיוון אחר.
לפי מקורות אמריקניים, נתניהו הבהיר לנשיא כי ישראל אינה ערוכה להתמודד לבדה עם תגובה איראנית רחבה, במיוחד נוכח היעדר פריסה אמריקנית מספקת באזור ליירוט טילים וכטב"מים. בנוסף, הוא הטיל ספק ביעילות התוכנית שהונחה על השולחן, וטען כי אינה חזקה דיה כדי להשיג תוצאה אסטרטגית. במקביל, טראמפ קיבל מסר משר החוץ האיראני, שהועבר דרך סטיב וויטקוף, ולפיו הופסקו כ־800 הוצאות להורג – נתון שהנשיא עצמו הזכיר בהמשך כאחד השיקולים לעצירת המהלך.
גם בתוך הממסד הביטחוני האמריקני לא שררה תמימות דעים. בעוד בכיר אחד טען כי "פספסנו הזדמנות", אחרים סברו כי ארצות הברית עדיין מחזיקה די נכסים ואופציות לפעולה עתידית. בשלב זה נראה כי ההחלטה אינה האם לפעול – אלא מתי ואיך, לאחר צבירת כוח נוסף וגיבוש חלופה שתיחשב אפקטיבית יותר.
