בתום יממה סוערת ומתוחה במיוחד, שכללה מחאות סוערות ודיונים משפטיים דחופים, הכריע לפני זמן קצר (שלישי) בית המשפט העליון בסוגיה הרגישה שמסעירה את המדינה. השופטים קיבלו את הערעור שהגישה המחלקה המשפטית של ארגון זק"א, והפכו את החלטת בית משפט השלום בירושלים שאישר קודם לכן לבצע נתיחה בגופותיהם של שני הפעוטות, אהרון כץ וליה ציפורה גולובנציץ' ז"ל. השניים נפטרו בנסיבות טראגיות ומסתוריות במעון בשכונת רוממה, וההחלטה הסופית קבעה כי "לא תבוצע נתיחה בגופות הפעוטות", תוך שהשופטים מדגישים את החשיבות העליונה של השמירה על כבוד המת.
הדיון בבג"ץ התקיים בנוכחות נציגות בכירה של הנהלת זק"א, שליוותה את המשפחות השכולות ברגעיהן הקשים ביותר. את המשפחות ייצג עו"ד דרור שוסהיים מהמחלקה המשפטית של הארגון, ולצידו נכחו בדיון מנכ"ל זק"א דובי ויסנשטרן, סמנכ"ל המבצעים חיים וינגרטן ורכזי המחלקה המשפטית. לאחר שמיעת הטיעונים המפורטים נגד הנתיחה, החליט הרכב השופטים לקבל את עמדת המשפחות וזק"א, מתוך הבנה כי ניתן לוותר על ההליך הפולשני ולמנוע פגיעה נוספת במשפחות הכואבות ובכבודם של הפעוטות הרכים.
>>> כל הכתבות והעדכונים ב'אמס' על האסון במעון
עוד באתר:
ההחלטה התקבלה בסיפוק רב בקרב נציגי המשפחות וארגון זק"א, שנאבקו משפטית מהרגע הראשון כדי למנוע את רוע הגזירה מבחינתם. עם צאתם מהדיון, התייחס עו"ד שוסהיים להישג המשפטי ואמר: "מדובר בהחלטה חשובה המבטאת רגישות אנושית וכבוד למת, תודה לשופטים שהבינו". בארגון הדגישו כי המחלקה המשפטית פעלה בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לסיים את הסאגה במהירות ולמנוע "פגיעה מיותרת בכבודם של הפעוטות".
הרקע להליך המשפטי הוא הטרגדיה הקשה שהתרחשה במעון הפרטי בירושלים, שם נפטרו באופן פתאומי ומסתורי שני הפעוטות, אירוע שהוביל לפינוי בהול של עשרות פעוטות נוספים לבתי החולים להשגחה רפואית במשך הלילה. חוסר הבהירות לגבי סיבת המוות הוא שהוביל מלכתחילה לדרישת המשטרה והפרקליטות לביצוע הנתיחה, דרישה שכאמור נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד המשפחות והקהילה, בטענה לפגיעה חמורה באמונתם ובכבוד המת.
בשעות שקדמו להחלטת העליון, הרוחות ברחוב החרדי סערו. הפגנות ענק פרצו במוקדים שונים בארץ במחאה על הכוונה לנתח את הגופות, מחאות שהידרדרו לאלימות קשה ואף הובילו לשני אירועי דריסה חמורים בירושלים ובקוממיות. החלטת בג"ץ צפויה כעת להרגיע את השטח ולהביא את הפרשה הכואבת לסיומה, לפחות בהיבט של מאבק המשפחות להביא את ילדיהם לקבורה מהירה וללא ניתוח שלאחר המוות.
