גדלות האדם

התורה מתאימה יותר ליילוד אישה מאשר למלאכים

הרבנית ימימה מזרחי בשיחה עם רחל פסטג על אמון, נפילה והיכולת להיוולד מחדש מכל מצב | האזינו לדברים

רחל פסטג

י"ז בשבט תשפ"ו, 04/02/26 16:50

א+

א-

תמונת אילוסטרציה| מעמד הר סיני, נוצר באמצעות בינה מלאכותית

בתוכנית ”ענין משפחתי” בהגשת רחל פסטג, התארחה הרבנית ימימה מזרחי ושוחחה איתה על ציפייה, אמונה, ועל המשמעות העמוקה של נתינת התורה דווקא לבני אדם – “ילודי אישה” – ולא למלאכים.

השיחה נפתחת בהתבוננות על המציאות העכשווית: חיים שמנוהלים מתוך ציפייה מתמדת. “אנחנו כל הזמן מחכים שיקרה משהו”, אומרת מזרחי, “לבשורה, לשינוי, למשהו שיוולד בעולם”. לדבריה, הציפייה הזו אינה מקרית – היא תכונה נשית מובהקת, היכולת לחשוב קדימה, לדמיין עתיד אחר, גם כשעכשיו מורכב ולא ברור.

מכאן היא עוברת לפרשת יתרו ולרגע שבו המלאכים תוהים: “מה ליילוד אישה בינינו?”. לכאורה, ביטוי פוגעני. אבל מזרחי מציעה קריאה אחרת: לא זלזול, אלא שאלה עמוקה. “התורה היא דבר מוחלט, ישר, החלטי – כמו מלאך, שיש לו שליחות אחת ואין לו תנועה. אז למה לתת אותה למי שנולד מאישה, למי שחי בעולם משתנה ולא מושלם?”.

והתשובה, לדבריה, היא הלב של התורה כולה. “אישה יודעת לומר: נכון, המצב לא מושלם. הילד נפל, האדם טעה. אבל אני מאמינה שיכול להיוולד מזה משהו אחר”. לכן גם עשרת הדיברות מנוסחים בלשון עתיד: “לא תגנוב”, “לא תחמוד”. לא כגזר דין על העבר, אלא כהצהרה של אמון על העתיד. “גם אם נפלת פעם”, היא אומרת, “אני מאמינה בך שלא תיפול שוב”.

המלאכים, מסבירה מזרחי, אינם מהלכים. אין להם תהליך. האדם כן. ולכן הדיבר הראשון הוא “אנוכי ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך”. “זו ההגדרה של הקדוש ברוך הוא – מי שמוציא אדם מהמיצר”, היא אומרת. “מכל מצב: בריאותי, כלכלי, נפשי. זו לא הבטחה תיאורטית, זו הזהות שלו”.

מתוך כך מקבלת משמעות חדשה הקריאה “אל תיטוש תורת אמך”. התורה, כמו אם, מולידה את האדם מחדש. “בכל פעם שאת שומעת דבר תורה”, אומרת מזרחי, “נכנסת בך תקווה. משהו יכול להיוולד מזה. את לא תקועה במקום אחד”.

רחל פסטג מסכמת: “איזה מזל שאנחנו לא מלאכים. אנחנו פה, ויש לנו עוד מה לעשות”. והרבנית מוסיפה ברכה: “אל תיטשי את אימא. יש לה עוד כל כך הרבה תקווה לתת לך. את עומדת להיוולד מחדש”.

האזינו לשיחה המלאה: מתוך התוכנית 'ענין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':