לקראת פורים

נבהלים מכל אופנוע כמו מאזעקה? בואו להיערך לנפצים

להחזיר את השליטה לידיים: כך תתמודדו עם החרדה בימי אי ודאות של טרום מלחמה | הפיצוצים שמחרידים בלי אזעקה

רחל פסטג

כ"א בשבט תשפ"ו, 08/02/26 11:00 עודכן: 11:03

א+

א-

בתוכנית 'עניין משפחתי' בקול חי, שוחחה המגישה רחל פסטג עם הפסיכולוגית החינוכית המומחית והמטפלת הזוגית והמשפחתית, אביטל כהן, על ההתמודדות עם חרדות בתקופה המתוחה שעוברת על הציבור. השיחה נגעה באחת התופעות המוכרות לרבים בימים אלו והיא הדריכות הגבוהה והתגובות הפיזיות לרעשים פתאומיים.

פסטג פתחה בתיאור המציאות היומיומית שבה רעש של אופנוע חולף או טריקת דלת מקפיצים אנשים כאילו הייתה זו אזעקה. היא שיתפה סיפור על הלום קרב המגיב בצורה קיצונית לרעשים במשרד, אך ציינה כי ברמה כזו או אחרת הציבור הרחב חווה תחושות דומות. "כולנו קצת בפוסט טראומה", אמרה פסטג ותיארה מצבים שבהם "עובר אופנוע, את אומרת אימא לאזעקה".

אביטל כהן הסבירה כי מנגנון הפחד והדריכות הוא מנגנון הישרדותי טבעי ובריא שנועד להגן עלינו. "האינסטינקטים שלנו עובדים טוב וזה נהדר", אמרה כהן והוסיפה כי "באופן הישרדותי יש לנו את הרגש של הפחד ויש לנו את האזהרה של מערכת העצבים". עם זאת, הבעיה מתחילה כאשר המצב נמשך לאורך זמן שכן הגוף אינו בנוי להיות במצב של דריכות תמידית והתוצאה היא תשישות.

כהן הדגישה את ההבדל בין פחד לבין חרדה. פחד הוא תגובה לאובייקט ספציפי ומיידי, בעוד שחרדה היא מתח כרוני ומחשבות טורדניות. היא ציינה כי הורים רבים מנסים לגונן על ילדיהם באמצעות הימנעות, אך הדבר רק מגבירה את החרדה. לדבריה, "כמעט 100% מההורים כשיש חרדה אצל הילדים נמנעים ממשהו", עד כדי כך שהם משקיעים שעות ביום בהתאמת הסדר המשפחתי סביב הילד החרד.

הפסיכולוגית הציעה דרך להתמודדות שעלולה להיראות הפוכה לאינטואיציה. במקום לברוח מהמחשבות המפחידות יש לתת להן שם. "כשאנחנו מתייחסים ונותנים את תשומת הלב ואומרים מה בדיוק יש כאן אנחנו מפחיתים את הפעילות של האמיגדלה", הסבירה כהן. עצם ההתייחסות הספציפית לפחד מאותתת למוח שהקשבנו לאזהרה.

השלב הבא הוא בדיקת מסוגלות ושליטה. כהן ממליצה לשאול "האם יש משהו שאני יכול לעשות?". אם יש פעולה מעשית שאפשר לנקוט בה יש לעשות זאת, אך אם מדובר בדברים שאינם בשליטתנו יש להכיר בכך שזה מעבר לכוחותינו. כדי לסייע לגוף לחזור לתפקוד היא ממליצה על תרגילי הרפיה ונשימה שמטרתם "לשדר למערכת שלי שהכול בסדר" ושאפשר להירגע כרגע.

בנוגע לילדים, המסר של כהן היה חד משמעי והוא שאסור לשקר להם לגבי המצב או התחושות. "אם אנחנו מפחדים ואנחנו אומרים שהמצב לא מפחיד הילדים שלנו יודעים שאנחנו שקרנים", הזהירה כהן. היא הוסיפה כי אמירות כאלו גורמות לכך ש"אנחנו פשוט מוכרים את האמון שלנו בשביל קאש והאמון הוא הדבר הכי יקר שיש לנו". במקום זאת יש לתת תוקף לתחושות, להודות שגם אנחנו לא יודעים מה יהיה, אך מיד לאחר מכן לחבר את הילד לכוחות ההתמודדות ולניסיון העבר.

האזינו לראיון המלא מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':