מה מספרת ההיעדרות: מבט על ילד שנעלם מהמסגרת

"להקשיב להיעדרות – ליצור נוכחות" – סדרת מאמרים בת 16 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא אי-ביקור-סדיר של ילדים במסגרות החינוך.

חלק א' – הגדרת אי ביקור סדיר:

להכיר, לזהות, לעקוב ולסייע:
אי ביקור סדיר פוגע בלמידה, בביטחון העצמי ובחיים החברתיים של הילד.

הכרת הדפוס, מאפשרת להורים ולצוות החינוכי:

• להבין את התופעה,
• לזהות סימנים מוקדמים,
• ולעקוב באופן מסודר אחר דפוסי ההיעדרות.

המעקב מאפשר:

• זיהוי סיבות אפשריות,
• התאמת תמיכה רגשית ולימודית,
• הכוונה מקצועית נכונה.

התערבות מוקדמת מאפשרת סיוע מובנה בהשבת הילד למסגרת הלימודית באופן חיובי, בטוח ומחזק, תוך חיזוק תחושת המסוגלות והשייכות.

אי ביקור סדיר – כולל שלושה מרכיבים עיקריים:

אי-ביקור סדיר אינו רק מספר ימים חסרים, אלא דפוס נוכחות שמספר סיפור ייחודי על הילד. ניתן להבחין בשלושה מרכיבים מרכזיים:

1. איחורים חוזרים:
   הגעה לבית הספר או לתחילת השיעורים לאחר השעה הקבועה, האיחורים באופן עקבי או תדיר, שממחיש  דפוס חוזר של אי ביקור סדיר.
2. היעדרויות ממושכות:
   ימים רבים שבהם הילד כלל אינו נוכח בכיתה.
   ימים רצופים או לסירוגין, היעדרויות שיוצרות חוסר  של נוכחות יציבה וברורה.
3. דפוסי היעדרות חוזרים:
   שילוב של איחורים והיעדרויות, שיוצרים הרגל מתמשך של אי-נוכחות, השילוב הזה מופיע באופן עקבי לאורך זמן ולעיתים ללא סיבה גלויה.

הכרת המרכיבים האלה, מאפשרת להורים ולמורים, התבוננות מדויקת בדפוסי הנוכחות של הילד ובהבנה רגשית עמוקה יותר של תופעות אי הביקור הסדיר.

ההשפעות של אי ביקור סדיר:

1. על הלמידה:
   היעדרות רצופה או איחורים חוזרים, פוגעים בהבנת החומר וביכולת להתקדם עם הכיתה.
   הפערים שמצטברים יוצרים תסכול, ומגבירים את רצון  של הילד להיעדר, וכך נוצר מעגל שלילי.
2. השפעה חברתית:
   אי נוכחות סדירה, פוגעת בקשרים עם החברים, מקשה על השתלבות בפעילויות קבוצתיות, ועלולה לגרום לבדידות, או לניכור חברתי.
   קשרי חברות נפגעים, כאשר הילד אינו משתתף בפעילויות יומיומיות, והבדידות עלולה להוביל להתרחקות מהכיתה.
3. השפעה רגשית:
   הילד עלול לחוות תחושות של אשמה, פחד או חוסר ביטחון.
   במקרים מסוימים, אי ביקור סדיר משקף חרדות או קשיים רגשיים, שיש לתת עליהם מענה מוקדם.
   דפוסי אי נוכחות, יכולים להעצים חרדות קיימות, פחד ממבחנים, ומחברים.
4. השפעה משפחתית;
   מתפתח לחץ  במשפחה, וההורים עשויים להיאבק על הגעת הילד, מה שמחזק את הקושי שלו להגיע למסגרת הלימודית.
5. השפעה על סדר יום ואחריות:
   פגיעה בהרגלי סדר היום של הילד.
   קשיים בניהול זמן, עמידה במשימות והתחייבויות, החלשת תחושת האחריות,
   קושי בפיתוח עצמאות, בארגון עצמי ויכולת לתכנן מראש, ולהתפתחות אישית.
6. השפעה על דימוי עצמי:
   פיתוח תחושת כישלון ודימוי עצמי נמוך.
   חוסר הצלחה במטלות לימודיות או חברתיות מגביר תסכול, חוסר מוטיבציה.

הורים יקרים – כך מומלץ לכם לפעול:

• תיעוד ומעקב: רישום איחורים והיעדרויות, לזיהוי דפוסים מוקדמים.
• שיחות יומיומיות: הקשבה לרגשות והקשיים של הילד.
• גבולות עקביים: הסבר על חשיבות הנוכחות – וחיזוק חיובי.
• שיתוף פעולה עם בית הספר: עדכון המורה או היועץ – למעקב משותף.
• תמיכה רגשית: עידוד וחיזוק תחושת המסוגלות, באמצעות חוויות חיוביות בכיתה.

לסיכום:
* אי ביקור סדיר אינו רק היעדרות מזדמנת. מדובר בדפוס חוזר שיכול לפגוע בלמידה, בביטחון העצמי ובחיי החברה של הילד.

* זיהוי סימנים מוקדמים, מעקב אחר דפוסים ושיתוף פעולה עם בית הספר, מאפשרים להחזיר את הילד למסגרת הלימודית, בצורה חיובית ובטוחה.

המשך אי"ה בשבוע הבא

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של  36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]

אל תחמיצו גם את סדרת המאמרים הקודמת – בנושא 'החרם החברתי והשלכותיו'