אסור לנו להמשיך לשתוק: כך נצליח לעצור את מקרי החרם

'מפסיקים את החרם – וחברים כל ישראל' – סדרת מאמרים בת 15 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא החרם החברתי והשלכותיו המסוכנות.

מפסיקים את החרם – כי:

* החרם חברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה.

* הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה.

* חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן.

* החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים.

* כי מה ששנוא עליך-אל תעשה לחברך!

 

במאמרים אלה  אשתדל "להאיר"- על החרם החברתי והשלכותיו.

חלק א' – חרם חברתי: הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה

חלק ב' – הכרת  סוגי החרם

חלק ג' –  איך החרם מתנהל בפועל

חלק ד' –  הילד שמתרסק מבפנים – כך החרם פוגע בנפשו

חלק ה' – מהכיתה אל הסלון – ההשפעות על התא המשפחתי

חלק ו' – בין החצר לכיתה – השלכות החרם במרחב הלימודי

חלק ז' – הילד שלנו במעגל המחרימים – להבין מניעים ולגלות סיבות

חלק ח' – "מה ששנוא עליך – לא תעשה לחברך"

חלק ט' – כשהילד שותק, אך ליבו צועק

חלק י' – הסימנים למורים – להבחין, להבין, ולהתערב בזמן

חלק י"א – ההורים – עמודי החוסן של הילד

חלק י"ב – בית הספר כמרכז חוסן – מניעה וטיפול בחרם החברתי

חלק י"ג – לצמוח מתוך המשבר – תפקיד ההורים והמורים בליווי הילד

חלק י"ד – המורים וההורים – יחד מחזירים את הילד למעגל החברתי

חלק ט"ו – מפסיקים את החרם; שליחות משותפת הורים ומורים – סיכום סדרת המאמרים:

היום אנו חותמים את סדרת 15 המאמרים על החרם החברתי.
בס"ד, השתדלתי:
* להאיר – את דרכי הזיהוי,
* להעמיק – בהבנת עומק הפגיעה,
* להציע – צעדים חינוכיים לשילובו מחדש של הילד המוחרם בחברה.
מתוך ערבות, אחריות ואכפתיות, לפעול ולא לשתוק למען כל ילד.

הגדרת החרם – לא תמיד גלוי וברור:

• לעיתים מדובר בהדרה שקטה, התעלמות, אי־שיתוף או מחיקה חברתית.
• כך ניתן לפעול : שוחחו עם הילד על רגשותיו, ושימו לב לשינויים במצבי הרוח.

סוגי החרם – גלוי, סמוי ושקט:

• חרם גלוי – מילולי או פיזי.
• חרם סמוי – מבטים, לחישות, אי־הזמנה.
• חרם שקט ומתמשך – פוגע ביותר.
• כך ניתן לפעול : זיהוי מוקדם ומעקב איך הילד מתקשר, משתף ומשתלב עם חבריו.

תהליך ההידרדרות – כך זה מתחיל:

• שונות בין הילדים, רגישות יתירה או חוסר התאמה, הופכים בהדרגה להדרה.
• ללא התערבות מבוגר – המצב מתקבע.
• כך ניתן לפעול:  עודדו את הילד לשתף, ושתפו את צוות החינוך במידע.

סימני מצוקה – לקרוא את האותות:

• הסתגרות, שתיקה, ירידה בשמחה, שינויי התנהגות או תלונות גופניות.

אלו אינם "רגישות יתר" – הם קריאה לעזרה.

• כך ניתן לפעול: להקשיב לילד בתשומת לב מלאה – מבלי לשפוט ולהביע ביקורת.

הפגיעה הנפשית – הצלקת שלא רואים:

•  פוגעת בדימוי העצמי, בתחושת הערך ובביטחון.
• כך ניתן לפעול:  חיזוק רגשי, מילות עידוד ופעילויות חיוביות.

כשהחרם חודר הביתה:

הכאב אינו נשאר בכיתה, הילד חוזר הבייתה מותש נפשית, ומשפיע על האווירה בבית.

• כך ניתן לפעול: שמרו על הבית כמרחב בטוח, ע"י הקשבה וקיום שיחות פתוחות.

הכיתה – כשדה מוקשים רגשי:

• כל קשר חברתי, מלווה  אצלו בפחד ודריכות.
• כך ניתן לפעול: פנייה לצוות החינוכי להתערבות חינוכית מיידית.

מי הם המחרימים – מבט חינוכי:

• ילדים עם חולשה פנימית, שמושפעים מלחץ חברתי ורצון להשתייך לקבוצה.
• כך ניתן לפעול: בשיח ערכי עם המחרימים, בהצבת גבולות ברורים, ועידוד פיתוח אמפתיה והזדהות עם האחר.

 כשהילד שלנו שותף לחרם:

• אסור לנו  להכחיש או להצדיק את התנהגותו.
• כך ניתן לפעול: שיחה כנה, הצבת גבולות וחינוך לאמפתיה.

הילד ששותק – ליבו צועק:

• הוא מבטא את החרם, בשתיקה, בהימנעות, או ברמזים קטנים.
• כך ניתן לפעול: שימו לב לאותות הקטנים, צרו ערוץ פתוח לשיחה שבו הילד מרגיש שהוא יכול לדבר.

אין מקום לשתיקה מצד המבוגרים:

• כי ערנות, נוכחות ושאלה בזמן – מצילים נפש.
• כך ניתן לפעול: היו נוכחים, שאלו, הקשיבו  ושמרו על קשר עקבי ומתמשך.

  הקשבה – בונה חוסן:

• הקשבה אמפתית – מחזקת חוסן פנימי ופותחת פתח לריפוי.
• כך ניתן לפעול: הקשיבו בכנות, בלי למהר לתת פתרונות.

בית הספר – מרכז חוסן:

• אקלים חברתי בריא, שיח ערכי ותגובה חינוכית מהירה – מונעים חרם ומטפלים בו בצורה נכונה.

• כך ניתן לפעול: עבדו בשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי כדי ליצור סביבה בטוחה ותומכת.

תיקון ושילוב מחדש:

• לא די בעצירת החרם.
• כך ניתן לפעול: בתהליך הדרגתי ומלווה, של חיזוק הקשרים החברתיים ותחושת השייכות.

אם זיהיתם סימן אחד – אל תעברו הלאה:
שאלו איך היה היום, הקשיבו בלי לשפוט, והיו נוכחים.
מבט אחד, יד מושטת או שיחה – יכולים להציל נפש.
הורים, מחנכים ונוער – זו שליחות משותפת: לראות, לשמוע, לפעול, ולא לשתוק.

אל תחמיצו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק א': לאחר המקרה המצער – כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה
חלק ב': הלב שורף מבפנים: זהו החרם הנפוץ והקשה ביותר לגילוי
חלק ג': בלי ששמתם לב: כך הילד הופך להיות מנודה ומוחרם בכיתה
חלק ד': התרסקות מבפנים: 'הצלקת השקטה' שהחרם משאיר בנפש
חלק ה': לא נעצר בדלת הכיתה: כך מגיע החרם לסלון הבית שלכם
חלק ו': הכיתה הופכת לשדה מוקשים: זהו אחד הסימנים המסוכנים
חלק ז': תגלית לא נעימה: מה גורם לילד להיות במעגל המחרימים
חלק ח': הילד שלכם הצטרף לחרם? זו צריכה להיות התגובה מצידכם
חלק ט': הילד שותק, ליבו צועק: משפטים קטנים מסגירים את המצב
חלק י': אין מקום לשתיקה: ערנות יכולה להציל את נפשו של הילד
חלק י"א: 3 סוגי הקשבה: כך תצליחו לחזק את החוסן הפנימי של הילד
חלק י"ב: זיהוי מוקדם: מבט אחד במסדרון יכול להציל ילד מהדרה
חלק י"ג: בביה"ס ובבית: זה מה שיאפשר לילד לצמוח מתוך המשבר
חלק י"ד: תהליך החלמה: כך תסייעו לילד שלכם לחזור למרכז החברה

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של  36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]