לא נעצר בדלת הכיתה: כך מגיע החרם לסלון הבית שלכם

'מפסיקים את החרם – וחברים כל ישראל' – סדרת מאמרים בת 15 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא החרם החברתי והשלכותיו המסוכנות.

מפסיקים את החרם – כי:

* החרם חברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה.

* הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה.

* חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן.

* החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים.

* כי מה ששנוא עליך-אל תעשה לחברך!

 

במאמרים אלה  אשתדל "להאיר"- על החרם החברתי והשלכותיו.

חלק א' – חרם חברתי: הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה

חלק ב' – הכרת  סוגי החרם

חלק ג' –  איך החרם מתנהל בפועל

חלק ד' –  הילד שמתרסק מבפנים – כך החרם פוגע בנפשו

חלק ה' – מהכיתה אל הסלון – ההשפעות על התא המשפחתי:

החרם מגיע הביתה:

נדמה, שהכול מתחיל ונגמר בבית הספר, אך למעשה, החרם חודר הביתה, הוא מגיע מהכיתה ישירות אל הסלון:

• אל השולחן המשפחתי,
• אל התקשורת הבין הורית,
• ואף אל היחסים בין האחים.

הבית, שהיה אמור להיות מקום מוגן, הופך לעיתים לזירה נוספת של מתח, כאב ובלבול.

הילד נכנס הביתה – עם "לב סגור":

• הוא חוזר כשהאמון שלו בעולם האנושי נסדק.
• הוא מביא עמו תחושות של דחייה, השפלה, חוסר ערך ולעיתים אף אשמה:

" אולי אני- באמת לא שווה."

תגובותיו עשויות להיות:

• התכנסות ובידוד – הילד סוגר את עצמו בחדר, נמנע משיחות ומתקשה לשתף.
• כעס והתפרצות – לעיתים הוא מתעמת עם האחים או משיב להורים בחוסר סבלנות.

הכעס אינו מופנה כלפי ההורים או האחים עצמם, אלא מהווה מוצא – לכאב פנימי.

ההורים – בין אשמה לכעס:

הגילוי, שהילד סובל מחרם, מעלה אצל ההורים רגשות מורכבים:

• אשמה – "איך לא שמתי לב?"
• פחד -"מה יעשה לו זה בעתיד?"
• כעס – לעיתים כלפי בית הספר, הילדים הפוגעים, ואפילו לעיתים כלפי הילד עצמו.

ההורים רוצים לעזור, אך:

 לא תמיד יודעים איך:

• ישנם ההורים שמגיבים בהגנת יתר,
• אחרים נסוגים בשתיקה.

 כך חודר המתח למערכת המשפחתית כולה.

האחים חשים באווירה בבית:

שומעים רמזים ולפעמים גם נפגעים בעצמם.

• יש כאלו שירחמו על אחיהם וינסו לתמוך,
• אחרים יחוו קנאה על תשומת הלב הרבה שהוא מקבל,
• מתביישים מול חברים: "האח שלי, זה שכולם לא מדברים איתו."

חשוב שההורים:

יכללו גם את האחים בשיח, יסבירו מה קורה וילמדו אותם אמפתיה, כדי שלא יחושו אבודים או מנותקים.

פגיעה בתקשורת המשפחתית:

כאשר בני הבית נמנעים מדיבור פתוח על החרם וכל אחד מנסה "להסתדר לבד", נוצרת מתיחות ושקט מתוח סביב הילד.

חוסר התקשורת עלול להעצים את הבדידות ואת תחושת חוסר התמיכה, במקום שיח מחזק ומרפא.

הזדמנות לצמיחה משפחתית

כאשר כל בני הבית נרתמים יחד – מקשיבים, מעודדים:

• הילד מרגיש עטוף ואהוב.
• החרם מאבד את כוחו כשהילד מבין שיש לו בסיס חזק מאחוריו.

המסר המרכזי שעליו לקבל: "הם אולי דחו אותך שם, אבל כאן אתה אהוב בדיוק כפי שאתה."

לסיכום

החרם אולי מתרחש מחוץ לבית, אך ההחלמה מתחילה מבפנים.

בית שמצליח לשמור על חמלה, רוגע, תקשורת פתוחה ואמונה – הוא המקום שמרפא את הלב השבור של הילד.

אל תחמיצו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק א': לאחר המקרה המצער – כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה
חלק ב': הלב שורף מבפנים: זהו החרם הנפוץ והקשה ביותר לגילוי
חלק ג': בלי ששמתם לב: כך הילד הופך להיות מנודה ומוחרם בכיתה
חלק ד': התרסקות מבפנים: 'הצלקת השקטה' שהחרם משאיר בנפש

המשך אי"ה בשבוע הבא

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של  36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]