
'מפסיקים את החרם – וחברים כל ישראל' – סדרת מאמרים בת 15 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא החרם החברתי והשלכותיו המסוכנות.
מפסיקים את החרם – כי:
* החרם חברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה.
עוד באתר:
* הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה.
* חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן.
* החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים.
* כי מה ששנוא עליך-אל תעשה לחברך!
במאמרים אלה אשתדל "להאיר"- על החרם החברתי והשלכותיו.
חלק א' – חרם חברתי: הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה
חלק ד' – הילד שמתרסק מבפנים – כך החרם פוגע בנפשו:
כאשר ילד חווה חרם:
הוא אינו מאבד רק קבוצה של חברים, בבת אחת מתערערת אצלו מערכת שלמה של:
- הזהות העצמית,
- הביטחון העצמי,
- והאמון בבני אדם.
במאמר זה, אציג בפניכם את ההשלכות הרגשיות, החברתיות והמשפחתיות, של הילד המוחרם.
השלכות רגשיות ונפשיות:
הפגיעה הראשונה מתרחשת בלב.
הילד מרגיש שדוחים אותו, הוא חש שהוא: "לא שווה" או "לא רצוי".
מכאן מתפתחות תגובות רגשיות עמוקות של:
- בדידות ודחייה: תחושת ריחוק מהעולם, כאילו כולם רואים – והוא שקוף.
- חרדה חברתית: פחד להתקרב לאחרים מחשש- שהוא ייפגע שוב.
- עצבות ודיכאון : אובדן שמחת חיים, הסתגרות, חוסר חשק לפעול.
- ירידה בערך העצמי: הילד מאמץ את היחס כלפיו- כאילו זה-מי שהוא.
- ביטויים גופנים: כאבי בטן, סחרחורות, קשיי שינה, חוסר תיאבון.
התחושה של להיות "בלתי נראה”, היא אחת הפגיעות העמוקות ביותר, שילד לא יכול לשאת.

השלכות קוגניטיביות ולימודיות:
הילד מתקשה להתרכז בלמידה. המוח עסוק בהישרדות רגשית:
"מה יגידו עליי?”, "איפה אשב בהפסקה?”.
כתוצאה מכך:
- תתכן ירידה בציונים,
- יתכן קושי בריכוז ושכחה,
- הימנעות מהגעה לבית הספר,
- אובדן מוטיבציה – "אם אני לא שייך, למה לי להתאמץ?”
בית הספר, שהיה אמור להיות מקום להתקדמות וצמיחה, הופך למרחב מאיים.
השלכות חברתיות:
החרם יוצר נזק מתמשך ביכולת לבטוח באחרים.
גם אחרי שהחרם מסתיים, הילד:
- נזהר – מחברויות חדשות,
- מפרש כל צחוק או מבט – כזלזול,
- מתקשה – להשתלב בקבוצה,
- לעיתים מחקה בעצמו דפוסי הרחקה – כדי להגן על עצמו.
כך נוצר מסביבו, מעגל סגור של פגיעה.
השלכות משפחתיות:
הילד שנפגע חוזר הביתה טעון רגשית – עצוב, נסער, כועס או מכונס – וההורים נדרשים להשקיע כוחות נפשיים רבים כדי להכיל, להרגיע ולחזק.
המתח סביב ההתמודדות עלול ליצור עייפות רגשית, ותחושת חוסר אונים אצל ההורים.
לעיתים גם האחים חשים בלבול או אי-נוחות.
נוצר בבית מתח סמוי, שיכול להשפיע על האווירה המשפחתית כולה.
השלכות לטווח ארוך:
אם החרם לא מטופל כראוי, הילד עלול לסחוב את חוויית הדחייה גם בבגרותו:
- קושי בעתיד לבנות קשרים,
- פחד מעבודה בצוות,
- רגישות יתר לביקורת,
- נטייה להסתגרות או דיכאון מתמשך.
החרם משאיר “צלקת שקטה” – תחושת זהירות תמידית מפני פגיעה מחודשת.
לסיכום:
החרם אינו רק תופעה חברתית חולפת – הוא פוגע עמוק בלב הילד, מערער את תחושת השייכות, זכות בסיסית שכל ילד ראוי לה.
אל תחמיצו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק א': לאחר המקרה המצער – כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה
חלק ב': הלב שורף מבפנים: זהו החרם הנפוץ והקשה ביותר לגילוי
חלק ג': בלי ששמתם לב: כך הילד הופך להיות מנודה ומוחרם בכיתה
המשך אי"ה בשבוע הבא
אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]
























