'מפסיקים את החרם – וחברים כל ישראל' – סדרת מאמרים בת 15 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא החרם החברתי והשלכותיו המסוכנות.
מפסיקים את החרם – כי:
* החרם חברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה.
עוד באתר:
* הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה.
* חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן.
* החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים.
* כי מה ששנוא עליך-אל תעשה לחברך!
במאמרים אלה אשתדל "להאיר"- על החרם החברתי והשלכותיו.
חלק א' – חרם חברתי: הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה
חלק ד' – הילד שמתרסק מבפנים – כך החרם פוגע בנפשו
חלק ה' – מהכיתה אל הסלון – ההשפעות על התא המשפחתי
חלק ו' – בין החצר לכיתה – השלכות החרם במרחב הלימודי
חלק ז' – הילד שלנו במעגל המחרימים – להבין מניעים ולגלות סיבות
חלק ח' – "מה ששנוא עליך – לא תעשה לחברך"
חלק ט' – כשהילד שותק, אך ליבו צועק
חלק י' – הסימנים למורים – להבחין, להבין, ולהתערב בזמן
חלק י"א – ההורים – עמודי החוסן של הילד
חלק י"ב – בית הספר כמרכז חוסן – מניעה וטיפול בחרם החברתי
חלק י"ג – לצמוח מתוך המשבר – תפקיד ההורים והמורים בליווי הילד:
- לצמוח בבית הספר:
המורים – העוגן החינוכי והחברתי:
בית הספר, מהווה מסגרת חברתית רחבה, שבה הילד נפגש/ נתקל בילדים, הן בכיתה והן בפעילויות קבוצתיות.
המורים, הם העוגן החברתי-החינוכי, שמסייע לילד לשקם את האמון בקבוצה ולהרגיש שוב חלק מהקהילה – על ידי:
* ליווי מבוקר:
של המחנך ומורי הכיתה, במהלך הפעילויות הכיתתיות, הקבוצתיות והלימודיות.
* הקשבה והכרה בכאב:
הצוות הכיתתי, מאפשר לילד ולתלמידי הכיתה לבטא רגשות, ומכיר בכאב של הילד המוחרם.
* חיזוק הביטחון העצמי:
על ידי השתתפות פעילה בפעילויות כיתתיות – בעבודות קבוצתיות, בתפקידים משמעותיים, בפרויקטים יצירתיים.
ההשתתפות, מחזקת את תחושת הערך והביטחון העצמי של הילד.
* שיקום האמון החברתי:
על ידי, יצירת הזדמנויות ליצירת קשרים חיוביים – עבודה בזוגות, קבוצות קטנות, וחוויות הצלחה עם חברים.
* הצבת גבולות:
הבהרת כללי הכיתה – לעג, הדרה או פגיעה – אינם מותרים בכיתתנו.
- לצמוח בבית:
ההורים – העוגן הרגשי הביתי:
הבית, הוא המקום הבטוח, שבו הילד צריך להרגיש אהוב ומוערך, עם חום, קירבה ותמיכה מתמשכת.
ההורים, הם העוגן הרגשי הראשוני שמלווה את הילד, בכל שלבי ההתאוששות – על ידי:
* ליווי יום-יומי:
ומעקב רציף, אחרי מצבו הרגשי של הילד בבית, ובקבלת עדכונים – מהמחנך.
* הקשבה – והכרה בכאב:
ההורה, מקשיב בכנות לילדו, ומאפשר לו להביע רגשות, כמו עצב, בושה, או תחושת ניכור.
במקום לומר לו: "זה כבר עבר", ההורה אומר: "אני כאן בשבילך, ומבין כמה זה היה קשה לך".
* חיזוק הביטחון העצמי:
דרך הצלחות קטנות בבית -ציור, נגינה, חוגים או עזרה לאחרים – הילד לומד להאמין בכוחותיו.
* שיקום האמון החברתי:
על ידי, עידוד לקשרים חדשים בהדרגה – הזמנת חברים הביתה, השתתפות בפעילויות קטנות או שיתוף פעולה בלימוד. אלו מאפשרים לילד, להאמין שוב בבני אדם ובקשרים חיוביים.
* הצבת גבולות:
ההורה מבהיר, כי כבוד הדדי הוא ערך עליון: "לא תונו איש את עמיתו".
הילד, לומד להגן על עצמו – ולכבד אחרים.
* מניעת קורבן נצחי:
המסר לילד ברור: "עברת משבר – אבל אינך נשבר".
חיזוק אמיתי דרך הזדהות בכוחותיו, והכוונה לצמיחה – מתוך המשבר.
הורים ומורים יקרים!
שילוב ההורים והמורים יוצר, שילוב ייחודי של חוסן פנימי וביטחון חיצוני:
- ההורים מספקים: חום ותמיכה בבית.
- המורים מספקים: מסגרת חברתית תומכת בבית הספר.
כך הילד לומד, להחזיר אמון בעצמו ובחבריו, לפתח קשרים חדשים, ולצמוח מתוך הפגיעה – ברמה הרגשית, החברתית, ולהתחבר מחדש, לערכי התורה של כבוד, אהבה והערכה לזולת.
לסיכום:
בליווי נכון של ההורים והמורים, כל ילד יכול:
* להפוך את המשבר להזדמנות – לצמיחה אמיתית.
* להחזיר את הביטחון העצמי שלו.
* לשקם את האמון בקהילה, ולחזור למעגל החברתי כשהוא מחוזק, בטוח בעצמו -ואהוב.
אל תחמיצו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק א': לאחר המקרה המצער – כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה
חלק ב': הלב שורף מבפנים: זהו החרם הנפוץ והקשה ביותר לגילוי
חלק ג': בלי ששמתם לב: כך הילד הופך להיות מנודה ומוחרם בכיתה
חלק ד': התרסקות מבפנים: 'הצלקת השקטה' שהחרם משאיר בנפש
חלק ה': לא נעצר בדלת הכיתה: כך מגיע החרם לסלון הבית שלכם
חלק ו': הכיתה הופכת לשדה מוקשים: זהו אחד הסימנים המסוכנים
חלק ז': תגלית לא נעימה: מה גורם לילד להיות במעגל המחרימים
חלק ח': הילד שלכם הצטרף לחרם? זו צריכה להיות התגובה מצידכם
חלק ט': הילד שותק, ליבו צועק: משפטים קטנים מסגירים את המצב
חלק י': אין מקום לשתיקה: ערנות יכולה להציל את נפשו של הילד
חלק י"א: 3 סוגי הקשבה: כך תצליחו לחזק את החוסן הפנימי של הילד
חלק י"ב: זיהוי מוקדם: מבט אחד במסדרון יכול להציל ילד מהדרה
המשך אי"ה בשבוע הבא
אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]
