הילד שלכם הצטרף לחרם? זו צריכה להיות התגובה מצידכם

'מפסיקים את החרם – וחברים כל ישראל' – סדרת מאמרים בת 15 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא החרם החברתי והשלכותיו המסוכנות.

מפסיקים את החרם – כי:

* החרם חברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה.

* הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה.

* חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן.

* החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים.

* כי מה ששנוא עליך-אל תעשה לחברך!

 

במאמרים אלה  אשתדל "להאיר"- על החרם החברתי והשלכותיו.

חלק א' – חרם חברתי: הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה

חלק ב' – הכרת  סוגי החרם

חלק ג' –  איך החרם מתנהל בפועל

חלק ד' –  הילד שמתרסק מבפנים – כך החרם פוגע בנפשו

חלק ה' – מהכיתה אל הסלון – ההשפעות על התא המשפחתי

חלק ו' – בין החצר לכיתה – השלכות החרם במרחב הלימודי

חלק ז' – הילד שלנו במעגל המחרימים – להבין מניעים ולגלות סיבות

חלק ח'- "מה ששנוא עליך – לא תעשה לחברך":

תפקיד ההורים-כאשר הילד מצטרף לחרם:

כאשר הילד מצטרף לחרם חברתי:

ההורים עלולים להרגיש: בלבול, כעס או אכזבה.

 אז איך על ההורים-להגיב/לטפל?:

התגובה ההורית צריכה להיות חינוכית, רגועה וממוקדת – לא על ידי דחייה או ענישה, אלא על ידי בניית מודעות, כישורים חברתיים וערכים חיוביים.

זיהוי המניע:

• דברו עם הילד בסבלנות, בלי להאשים.
• שאלו אותו, מדוע  הוא הצטרף לחרם ומה הוא הרגיש?
• הבינו, אם מדובר בלחץ חברתי, חיקוי -או פחד מדחייה.

הבירור הזה מאפשר להורה להגיב מתוך תבונה – ולא מתוך סערת רגשות.

שיחה אמפתית – (הזדהותית) – והסבר:

• הקשיבו לילד – והכירו ברגשותיו.
• הסבירו לו – איך החרם פוגע בחברים ובקשרים החברתיים.
• הדגישו לו – שלחיזוק חברתי באמצעות הכלה וכבוד – יש ערך רב.
• עודדו אותו – לחשוב על חלופות – והתנהגות נכונה בעתיד.

הפרדה בין הילד להתנהגותו

הדגישו לילדכם, שהמעשה שעשה היה שגוי, אך הוא עצמו – "לא רע".

לדוגמה אמרו לו: "מה שעשית – פגע בחבר, אבל זה לא אומר שאתה ילד רע."

 חיזוק ערכים חברתיים:

• דברו אתו, על אכפתיות כלפי הסבל של האחר,
• על הצורך, לעמוד לצד החלש,                                                    
• על החשיבות, לקבל את האחר.

תרגול כישורים חברתיים:

• למדו את הילד, להגיב בצורה בוגרת, למצב של לחץ חברתי.
• חזקו אצלו, את יכולת פתרון קונפליקטים – ושיתוף רגשות.

שיתוף פעולה עם המחנך:

• עדכנו את המחנך ושתפו אותו, כדי שהוא יוכל לכלכל את צעדיו, בטיפול בכיתה.

• בקשו את עזרתו לילדים – (המוחרם/המחרים) – וגם לכם ההורים, שידריך אתכם איך וכיצד לנהוג.

"מה ששנוא עליך-לא תעשה לחברך":

הבהירו לילדכם: ש"מה -ששנוא עליך" – (שלא היית רוצה שחלילה יחרימו אותך, לא בבית הספר, ולא בשעות אחר הצהריים) – "לא תעשה לחברך"!

הזדמנות לתיקון:

עודדו את הילד להתנצל, או להשתתף בפעילויות הכלה. כך הוא לומד לקחת אחריות – ולהתמודד עם טעויות.

התהליך יחזק אצלו את המודעות החברתית, האמפתיה – (הזדהות) – והביטחון עצמי.

מעקב מתמשך:

• שוחחו עם הילד באופן קבוע, על התקדמות והצלחות.
• המשיכו לחזק התנהגות חיובית ולהעניק -חיזוקים רגשיים.
• שמירה על עקביות- העקביות מצידכם, מחזקת את הביטחון של הילד- ומונעת חזרה על חרם.

לסיכום:

* הטיפול ההורי: צריך להיות מבוסס על הקשבה, הבנה, הדרכה וחיזוק ערכים.

* המטרה היא: לא להעניש, אלא לבנות מודעות, כישורים חברתיים ויכולת עמידה- בלחץ חברתי.

* כך הילד לומד: להבין את השפעת מעשיו, לתקן ולהתנהל נכון – בסיטואציות חברתיות, ובמקביל, הוא מפנים מקום, לחוויות חיוביות יותר של – הכלה ושייכות.

* זכרו: ילדכם זקוק לכם, גם אם הוא משדר, שהוא רוצה מרחק.

אל תחמיצו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק א': לאחר המקרה המצער – כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה
חלק ב': הלב שורף מבפנים: זהו החרם הנפוץ והקשה ביותר לגילוי
חלק ג': בלי ששמתם לב: כך הילד הופך להיות מנודה ומוחרם בכיתה
חלק ד': התרסקות מבפנים: 'הצלקת השקטה' שהחרם משאיר בנפש
חלק ה': לא נעצר בדלת הכיתה: כך מגיע החרם לסלון הבית שלכם
חלק ו': הכיתה הופכת לשדה מוקשים: זהו אחד הסימנים המסוכנים
חלק ז': תגלית לא נעימה: מה גורם לילד להיות במעגל המחרימים

המשך אי"ה בשבוע הבא

אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של  36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]