'מפסיקים את החרם – וחברים כל ישראל' – סדרת מאמרים בת 15 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא החרם החברתי והשלכותיו המסוכנות.
מפסיקים את החרם – כי:
* החרם חברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה.
עוד באתר:
* הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה.
* חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן.
* החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים.
* כי מה ששנוא עליך-אל תעשה לחברך!
במאמרים אלה אשתדל "להאיר"- על החרם החברתי והשלכותיו.
חלק א' – חרם חברתי: הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה
חלק ד' – הילד שמתרסק מבפנים – כך החרם פוגע בנפשו
חלק ה' – מהכיתה אל הסלון – ההשפעות על התא המשפחתי
חלק ו' – בין החצר לכיתה – השלכות החרם במרחב הלימודי
חלק ז' – הילד שלנו במעגל המחרימים – להבין מניעים ולגלות סיבות
חלק ח' – "מה ששנוא עליך – לא תעשה לחברך"
חלק ט' – כשהילד שותק, אך ליבו צועק
חלק י' – הסימנים למורים – להבחין, להבין, ולהתערב בזמן
חלק יא' – ההורים – עמודי החוסן של הילד:
ההורים הם – עמודי החוסן:
שמכוונים לילד את הדרך, שמייצבים בעת הסערה, ועם הלב – שמקשיב. בכוחם, להשיב לילד את תחושת הערך, לבנות בו חוסן רגשי, שיאפשר לו לקום מן המשבר ולהמשיך לצמוח.
הקשבה – באמצעות שלושה סוגי הקשבה:
* קשב רגשי:
לראות את הילד מעבר למילים – משום שאין לילד מילים, לתאר את הכאב.
* "קשב עדין":
לשינויים בהתנהגות כגון:
- הסתגרות,
- ירידה במצב הרוח,
- חוסר רצון ללכת לבית הספר,
- תלונות על כאבי בטן,
- התפרצויות קטנות שאינן אופייניות.
* קשב – מאשר ומחזק:
כזה שמעביר לילד מסר ברור: "אני רואה אותך, אתה לא לבד-אני כאן בשבילך". כאשר הילד מרגיש שיש לו בית רגשי בטוח, הוא מעז לפתוח דלתות פנימיות שאולי היו נעולות קודם.
שיחה מחזקת – אמפתיה לפני פתרונות:
הצעד הראשון הוא אמפתיה – (הזדהות) – עם חווייתו של הילד.
יש לפנות אליו ולומר לו: "זה בטח היה מאוד קשה לך".
"אני רואה שנפגעת, זה טבעי וזה בסדר – להרגיש כך".
ההזדהות, מכירה ברגש ונותנת לו מקום, ומאפשרת לילד להרגיש, שהוא לא צריך להסתיר את תחושותיו ולא צריך להתבייש בהן.
אחר כך:
מגיע שלב בירור העובדות, התבוננות על מה שקרה, וחשיבה משותפת על המשך הדרך.
התייצבות לצד הילד – יצירת תחושת ביטחון:
הילד צריך לחוש שיש מי שעומד מאחוריו, מגן עליו ופועל בשבילו – באופן אחראי ושקול, כזה שמחזק אותו ולא פוגע בו.
הדגשת חוזקות הילד:
מתן משמעות לחוזקותיו, הזכרת הצלחות עבר. כל אלו בונים תחושת ערך פנימי, שמאפשרת לילד לעמוד מול מציאות קשה, בלי להישבר.
איזון בין תמיכה לחיזוק חוסן:
תמיכה אמיתית מחזקת את הילד להתמודד – ולא לברוח.
* הכלה – לתת מקום לרגשות הקשים.
* הכוונה – ללמד דרכי התמודדות.
המסר צריך להיות ברור: "אתה מסוגל, אתה חזק, אנחנו ביחד בזה".
דרך השיחות, המשחקים, הזמנים המשותפים, והמסרים היומיומיים – ההורים מעצבים מחדש את הביטחון הפנימי של הילד.
שמירה על שגרה יציבה ומרגיעה:
הקפדה – על זמני שינה, אכילה, לימוד ומשחק קבועים, יוצרת קרקע בטוחה.
השיגרה משדרת לילד: יש רצף ויש על מי להישען.
שיתוף פעולה עם בית הספר:
הורים, אינם יכולים לשנות את מה שקורה בכיתה – לבדם.
חשוב לשתף את הצוות החינוכי באופן רגוע וממוקד, כדי לקבל תמיכה ולבנות תכנית התערבות.
הדגש צריך להיות על פתרון, לא על "להעניש" או להאשים – המטרה היא שיקום הילד והחברה שמסביבו.
לסיכום:
התמודדות ההורים עם חרם לא נוגעת רק בילד – היא גם על הבית כולו.
שיתוף פעולה עם בית הספר, יוצר מרחב בטוח, שבו הילד יכול להתגבר על הכאב, ולבנות את ביטחונו העצמי – מחדש.
אל תחמיצו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק א': לאחר המקרה המצער – כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה
חלק ב': הלב שורף מבפנים: זהו החרם הנפוץ והקשה ביותר לגילוי
חלק ג': בלי ששמתם לב: כך הילד הופך להיות מנודה ומוחרם בכיתה
חלק ד': התרסקות מבפנים: 'הצלקת השקטה' שהחרם משאיר בנפש
חלק ה': לא נעצר בדלת הכיתה: כך מגיע החרם לסלון הבית שלכם
חלק ו': הכיתה הופכת לשדה מוקשים: זהו אחד הסימנים המסוכנים
חלק ז': תגלית לא נעימה: מה גורם לילד להיות במעגל המחרימים
חלק ח': הילד שלכם הצטרף לחרם? זו צריכה להיות התגובה מצידכם
חלק ט': הילד שותק, ליבו צועק: משפטים קטנים מסגירים את המצב
חלק י': אין מקום לשתיקה: ערנות יכולה להציל את נפשו של הילד
המשך אי"ה בשבוע הבא
אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]
