
'מפסיקים את החרם – וחברים כל ישראל' – סדרת מאמרים בת 15 חלקים מאת איש החינוך הרב אפרים וייס, בנושא החרם החברתי והשלכותיו המסוכנות.
מפסיקים את החרם – כי:
* החרם חברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה.
עוד באתר:
* הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה.
* חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן.
* החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים.
* כי מה ששנוא עליך-אל תעשה לחברך!
במאמרים אלה אשתדל "להאיר"- על החרם החברתי והשלכותיו.
חלק א' – חרם חברתי: הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה
חלק ד' – הילד שמתרסק מבפנים – כך החרם פוגע בנפשו
חלק ה' – מהכיתה אל הסלון – ההשפעות על התא המשפחתי
חלק ו' – בין החצר לכיתה – השלכות החרם במרחב הלימודי
חלק ז' – הילד שלנו במעגל המחרימים – להבין מניעים ולגלות סיבות
חלק ח' – "מה ששנוא עליך – לא תעשה לחברך"
חלק ט' – כשהילד שותק, אך ליבו צועק
חלק י' – הסימנים למורים – להבחין, להבין – ולהתערב בזמן:
זיהוי החרם בבית הספר – מדוע הוא חשוב?
כי בית הספר, הוא הזירה החברתית המרכזית בחיי הילד. בה הוא מבלה חלק ניכר מיומו, וההשפעה החברתית בו עוצמתית ומשמעותית.
להבחין לפני שהפגיעה מחמירה:
לעיתים, קשה לזהות את החרם בתוך הכיתה, שכן הילד שמוחרם – (ולעיתים כדי שלא לבלוט) – עלול להסתיר את רגשותיו, להעמיד פנים שהכול בסדר, ולעיתים, אף "לשחק את המשחק".
לכן, מוטלת על הצוות החינוכי, אחריות חינוכית מיוחדת – להיות עירני, להבחין בסימנים עדינים ולפעול במהירות, כדי להגן על שלומו הרגשי של הילד.
סימנים חברתיים:
- הילד לא מוזמן, לפעילויות קבוצתיות או למסיבות חברים.
- חברים, מתעלמים ממנו במשחקים או בפעילויות בכיתה.
- קבוצה מסוימת, מדברת עליו בגנאי או צוחקת עליו.
- ילדים בוחרים לשבת- רחוק ממנו.
סימנים התנהגותיים:
- הימנעות, מהשתתפות בשיעורים קבוצתיים או בפעילויות חינוכיות.
- חוסר רצון, ללכת לבית הספר, תחושת סבל או עצבנות- בבוקר.
- ישיבה מבודדת, איסוף חפצים, הסתגרות -במקום מסוים.
- איחורים או יציאות מוקדמות.
סימנים רגשיים:
- כעס, תסכול, חוסר ביטחון עצמי.
- עצב או בכי, ללא סיבה ברורה.
- חרדה או פחד לדבר, מול חברים או מורים.
- תחושת אשמה מתמדת.
סימנים מילוליים:
- הוא מספר למורה, על העלבות או על אי הכללה בחברה.
- תלונות על חברים, שמדברים עליו או משמיצים אותו.
- חוסר רצון, לשתף מידע או חוויות מהיום.
- אמירות כלליות: "לא טוב לי כאן".
סימנים עקיפים:
- שינוי בדפוסי הישגים לימודיים – ירידה בציונים או חוסר מוטיבציה.
- סימנים פיזיים- חוסר שינה, כאבי ראש או בטן- עקב מתח רגשי.
- תלונות, ממורים אחרים או מחברי כיתה, על התנהגות חריגה.
- הימנעות, מטיולים ואירועים.
דינמיקות קבוצתיות:
חרם חברתי אינו תמיד מעשה של ילד יחיד. לעיתים פועל בתוך הקבוצה- מנהיג חרם. ילד שמכוון את ההתנהלות החברתית, בעוד ששאר הילדים מצטרפים אליו, מחשש להישאר לבד או להיפגע בעצמם.
גם "ילדים טובים" עלולים להיסחף אחר הדינמיקה הקבוצתית, מבלי לשים לב להשפעתם השלילית, ולמחיר שמשלם – הילד המודר.
כיצד המורים יכולים לפעול לזיהוי מוקדם:
- בשיחה אישית עם הילד – לבדוק, אם הוא מרגיש נתק חברתי.
- בתצפיות בכיתה- ובהפסקות.
- במעקב אחר- עבודה קבוצתית.
- בשיתוף הצוות הבית ספרי.
כאשר הצוות החינוכי עירני, מפקח, ומגיב בזמן, ניתן למנוע פגיעה משמעותית, ולחזק את תחושת השייכות של כל תלמיד.
לסיכום:
זיהוי חרם בבית הספר, הוא המפתח להתערבות מוקדמת, ומניעת פגיעה עמוקה.
גם סימנים קטנים – כמו ילד שמתבדל; משתיק את עצמו; נמנע מקבוצות – יכולים להעיד על תחושת – אובדן שייכות.
כל ילד צריך להרגיש שהוא חלק מהכיתה, ואין מקום לשתיקה מול חרם. ערנות ותגובה בזמן יכולות להציל נפש.
אל תחמיצו גם את המאמרים הקודמים בסדרה:
חלק א': לאחר המקרה המצער – כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה
חלק ב': הלב שורף מבפנים: זהו החרם הנפוץ והקשה ביותר לגילוי
חלק ג': בלי ששמתם לב: כך הילד הופך להיות מנודה ומוחרם בכיתה
חלק ד': התרסקות מבפנים: 'הצלקת השקטה' שהחרם משאיר בנפש
חלק ה': לא נעצר בדלת הכיתה: כך מגיע החרם לסלון הבית שלכם
חלק ו': הכיתה הופכת לשדה מוקשים: זהו אחד הסימנים המסוכנים
חלק ז': תגלית לא נעימה: מה גורם לילד להיות במעגל המחרימים
חלק ח': הילד שלכם הצטרף לחרם? זו צריכה להיות התגובה מצידכם
חלק ט': הילד שותק, ליבו צועק: משפטים קטנים מסגירים את המצב
המשך אי"ה בשבוע הבא
אפרים וייס
בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס, והרצאות למורים והורים.
להרצאות ולייעוץ בנושאי חינוך, אפשר לפנות לדוא"ל:
[email protected]

























