
האם המהלך שהוכרז על ידי יריב לוין אחרי הקמת הממשלה והסעיר את המדינה כולה – יושלם מכיוון אחר לחלוטין? מפלגת עוצמה יהודית מטילה הערב פצצה פוליטית עם קידום תיקון לחוק יסוד השפיטה. מטרת העל של המהלך היא לבטל מהיסוד את מה שמכונה המהפכה המשפטית, אותה הוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בשנות התשעים.
על פי ההצעה אותה מובילים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ויושב ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל, ייאסר על בית המשפט העליון להתערב בתוכן של חקיקת הכנסת. המשמעות המיידית היא שלשופטים לא תהיה סמכות לפסול חוקים רגילים ובוודאי שלא חוקי יסוד. בית המשפט יוכל לבחון אך ורק את תקינות ההליך הדמוקרטי ואת העמידה ברוב הנדרש בכנסת, אך לא יוכל להתערב בתוכן החוק או להורות על פסילתו.
מציעי החוק טוענים בדברי ההסבר כי הסמכות לבטל חקיקה מעולם לא ניתנה לבית המשפט בחוק או בתקנה מפורשת, אלא נוצרה אך ורק מתוך פרשנות שיפוטית של השופט ברק. המהלך הנוכחי מבקש לעקוף את הוויכוח הציבורי הקיים סביב השאלה באיזה רוב או באילו עילות יכול בג"ץ לפסול חוקים, ולעקור את הסמכות הזו לחלוטין. מנסחי החוק מסבירים כי: "ההצעה נועדה להשיב את המשפט המשפטי במדינת ישראל למצב ששרר טרם ההפיכה השיפוטית, קרי למצב המשפטי ששרר בישראל מהקצה עד לשנת 1995". כמו כן הם מוסיפים: "התיקון לחוק מחזיר את האיזון לרשויות וההכרעה בנושאים ציבוריים ולאומיים לידי הכנסת ונבחרי הציבור: הכנסת מחוקקת ובית המשפט שופט".
עוד באתר:
ההצעה שמה דגש ברור על שינוי מאזן הכוחות וחידוד הפרדת הרשויות. השר לביטחון לאומי, חבר הכנסת איתמר בן גביר מסר: "אסור לימין להשלים עם ההפיכה של אהרן ברק שקבע כי בג״צ יכול לפסול חוקים. במקום להתווכח עם השמאל האם בית המשפט יכול לפסול חוקי יסוד ובאיזה רוב, הצעת החוק אומר דבר פשוט מחיקה של ההפיכה שביצע אהרן ברק והחזרה למצב מאז קום המדינה ועד לשנת 1995 הכנסת מחוקקת ובית המשפט שופט. אם שופטי העליון רוצים להשפיע על חקיקה, שיתכבדו ויבחרו לכנסת. עד אז אין להם סמכות".
יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל מסר: "בדמוקרטיה ההכרעה שייכת לציבור באמצעות נבחריו. בית המשפט נועד לפרש את החוק, לא לבטל אותו ולא לקבוע מדיניות במקום הכנסת. הצעת החוק הזו מחזירה את הסמכות למקום שבו היא צריכה להיות, אצל העם ונציגיו".
חוק יסוד השפיטה הוא חוק היסוד שמסדיר את פעולתה של הרשות השופטת במדינת ישראל ואת מעמדם של בתי המשפט. החוק שהתקבל במקור בשנת 1984 קובע את עקרון אי התלות של השופטים ומגדיר את סמכויותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. לאורך השנים הפך החוק למוקד של מחלוקת ציבורית ופוליטית עמוקה במיוחד סביב שאלת גבולות ההתערבות של הרשות השופטת בהחלטותיהן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. התיקון המוצע כעת מבקש לערוך שינוי דרמטי בחוק זה ולהגביל את סמכויות בגץ מתוך מטרה למנוע ממנו לבטל חוקים או להתערב באופן מהותי בחקיקה של הכנסת.

























