פסק הלה של מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, קובע כי על תושבי העיר רמלה לנהוג השנה בחג הפורים כעיר המוקפת חומה מספק, ולקיים את מצוות החג במשך יומיים רצופים. פסק ההלכה נכתב במענה לפנייתו של רב העיר רמלה, הרב יצחק אבוחצירא, אשר ביקש לברר את מעמדה ההלכתי של העיר לאור קרבתה לעיר לוד.
בתחילת מכתבו, מתייחס הרב יוסף למעמדה של לוד עצמה ומציין כי "הנה בילקוט יוסף פורים הארכנו אודות העיר לוד, והבאנו שם שכיום נתברר ע"י חפירות ומחקרים, שלוד של היום עומדת במקום לוד העתיקה שהייתה בזמן המשנה וקודם לכן, ולפי המומחים נמצאו שם קברים של יהודים מתקופת המשנה".
בעקבות ממצאים אלו, מסביר הרב כי המנהג הרווח בלוד השתנה בהתאם לפסיקת אביו, הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לדבריו: "אלא מחמת המנהג יש לברר על המגילה רק ביום י"ד כרוב העולם, אבל היום העיקרי בעיר לוד הוא בט"ו, ויש להקפיד ולקיים בלוד את כל מצוות ימי הפורים, משלוח מנות, מתנות לאביונים, קריאת התורה, וסעודת פורים".
עוד באתר:
החידוש המרכזי בפסק הנוכחי נוגע לחיבור הפיזי שנוצר בין הערים רמלה ולוד. הרב מציין כי נשלח נציג מטעמו (הרה"ג רבי אלמוג לוי) לבדיקת השטח, וזה מצא כי המרחק בין השכונות מצטמצם משמעותית.
במכתב נכתב כי "נתברר לו שהעיר רמלה, סמוך ונראית ממש לעיר לוד, ויש מרחק בין שכונת נאות פרס השוכנת ברמלה, לעיר לוד קרוב ל 160 מטר, וידוע שלדעת רוב הראשונים וכ"פ מרן הש"ע, כל שהוא פחות ממיל דינו ככרך המוקף חומה. א"כ דינה כסמוך ללוד".
הרב מוסיף ומנמק את החלטתו גם על בסיס רצף הבנייה והעירוב המשותף: "א"כ לאור האמור, שיש רצף של בתים בין רמלה ללוד פחות ממיל. ובצירוף שהערים רמלה ולוד מחוברות ע"י אותו עירוב, ולדעת כמה פוסקים העירוב מחבר".
לאור הנתונים הללו, קובע הראשון לציון כי תושבי רמלה יחגגו את הפורים ביומיים, אם כי בשינוי מסוים לגבי הברכה על המגילה: "לפיכך העיקר להלכה ולמעשה, שתושבי העיר רמלה צריכים לקיים את כל מצוות ימי הפורים האלה, בשני הימים בי"ד ובט"ו, ורק לעניין קריאת מגילה יקראו בברכה בי"ד, וביום בט"ו בלא ברכה, וכן יקראו בשני הימים בס"ת בברכות. ויעשו כולם אגודה אחת."
פסק זה צפוי להשפיע על אלפי משפחות ברמלה, שיתבקשו השנה להוסיף את יום ט"ו באדר (פורים משולש או שושן פורים בשנים רגילות) כיום חג נוסף הכולל משלוחי מנות וסעודת פורים.
