היום, יום י"ג באדר, ערב חג הפורים, נושא עמו משמעות עמוקה השזורה בדפי ההיסטוריה של עם ישראל. בעוד שהעולם מסביב מתכונן למצוות היום של פורים, הרי שיום זה מוקדש לתענית אסתר. אין מדובר רק בהכנה טכנית לחג, אלא ביום בעל מטען רוחני ייחודי המזכיר לנו את כוחה של התפילה והתשובה בעת צרה.
מקור התענית: זיכרון לדורות
שלא כשאר התעניות הקבועות בלוח השנה המציינות את חורבן בית המקדש, תענית אסתר נובעת מהאירועים המתוארים במגילה. כאשר נגזרה הגזירה הנוראה על ידי המן הרשע, הורתה אסתר המלכה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים… וצומו עלי".
חכמינו מסבירים כי התענית שאנו צמים כיום אינה בדיוק אותה תענית של שלושה ימים שצמו בזמנו (שהרי זו התקיימה בכלל בימי חודש ניסן), אלא תקנה המנציחה את זכר הצום והתפילה שנערכו לפני היציאה למלחמה באויבי ישראל. המנהג התפשט בכל תפוצות ישראל והפך לחלק בלתי נפרד מסדר השנה.
תכלית הצום: "עיניהם של ישראל"
עוד באתר:
המטרה המרכזית של התענית היא לעורר את הלבבות. הרמב"ם ובעלי המוסר מדגישים כי אין התענית מטרה כשלעצמה, אלא כלי להכנעת החומר והגברת הרוח. ביום זה אנו נזכרים כי כאשר ישראל נתונים בצרה, אין הישועה מגיעה בכוח הזרוע בלבד, אלא על ידי שיבה אל הבורא יתברך. "להודיע שכל זמן שישראל בצרה וצמים וחוזרים בתשובה, הקדוש ברוך הוא שומע תפילתם ומצילם."
הלכות הנהגות ודינים מרכזיים
על אף שתענית אסתר נחשבת קלה יותר מבחינה הלכתית בהשוואה ליום כיפור או תשעה באב, יש להקפיד על סדרי היום כהלכתם:
-
זמן התענית: הצום מתחיל מעלות השחר ומסתיים עם צאת הכוכבים, לאחר קריאת המגילה (או לפניה, לפי מנהגי הקהילות השונות).
-
תפילת היום: בשחרית ובמנחה מוסיפים את תפילת "עננו" בחזרת הש"ץ (והיחיד במנחה בשומע תפילה). כמו כן, קוראים בתורה בפרשת "ויחל".
-
נתינת מחצית השקל: נהוג ביום זה, לפני תפילת מנחה, לתת שלוש מטבעות של "מחצית" המטבע המקומי כזכר לקרבנות הציבור בבית המקדש.
-
פטורים מהצום: חולים, מעוברות ומניקות פטורים מצום זה, שכן הוא נחשב למנהג ולא לחובה מהתורה או מדברי קבלה מחייבים כצומות החורבן. עם זאת, עליהם להימנע מאכילת מעדנים ולהסתפק בנצרך להם.
הקשר שבין התענית לשמחה
קיימת תמיהה ידועה: מדוע סמוכה התענית כל כך לימי המשתה והשמחה? התשובה טמונה בהבנה שפורים אינו מסיבה חיצונית, אלא שמחה של גילוי שכינה בתוך ההסתר. התענית מזככת את האדם, מסירה את המחיצות הגשמיות ומכינה את הכלי לקבלת האור הגדול של פורים.
מי שצם ומתפלל בערב פורים, מגיע למצוות היום של 'מקרא מגילה', 'משלוח מנות', 'מתנות לאביונים' ו'משתה ושמחה' מתוך תחושת רוממות וקדושה, ולא מתוך הוללות גרידא.
