בשיעורו השבועי לפרשת כי תשא ביקש הרב מרדכי מלכא לעסוק באחד היסודות המרכזיים של הבית היהודי: עמוד התורה. לדבריו, רבים רואים בלימוד תורה מעלה חשובה, אך לא תמיד מבינים עד כמה הוא חיוני לעצם קיומו של האדם ושל הבית. הרב הדגיש כי תורה איננה תוספת רוחנית בלבד, אלא יסוד החיים עצמם, וחזר שוב ושוב על המסר כי בלי חיבור קבוע לתורה אין לבית קיום אמיתי.
את דבריו פתח הרב בפסוק מפרשת השבוע: "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות, לוחות האבן, כתובים באצבע אלוקים". הוא עמד על שתי שאלות יסוד שמעלים המפרשים: מדוע נכתב "ככלתו" בכתיב חסר, באופן שניתן לקרוא אותו גם כמו "כלתו", ומדוע מבנה הפסוק קוטע בין פעולת הנתינה ובין פירוט מה שניתן. מתוך כך ביאר כי נתינת התורה למשה הייתה נתינה שלמה, עמוקה ומיוחדת, כמתנה מושלמת וכקשר פנימי בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.
מכאן עבר הרב לעיקר דבריו: החשיבות המכרעת של לימוד התורה בכל בית יהודי. הוא הזכיר את דברי הגמרא במסכת סנהדרין: "כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה, אש אוכלתו", והדגיש שלא מדובר באמרת מוסר בלבד, אלא בפסק הלכה שהובא ברמב"ם ובשולחן ערוך. לדבריו, עצם העובדה שחז"ל ייחדו לשון כה חריפה דווקא ללימוד תורה, מלמדת שהתורה היא החמצן של הבית. בלי תורה, אמר, הבית נשאר חלול, נטול שכינה, וחשוף למחלוקות, ריב ומתח.
עוד באתר:
הרב הסביר כי סוד מעלת התורה נעוץ בכך שהיא הדרך הישירה להתחבר לבורא עולם. לדבריו, כל המצוות יקרות וחשובות, אך התורה היא מה שמחבר את האדם אל הקדוש ברוך הוא באופן שאין שני לו. הוא הביא את דברי הזוהר שהתורה כולה היא שמותיו של הקב"ה, ולכן יהודי הלומד תורה איננו רק רוכש ידע, אלא עוסק בקדושה עצמה. "אין אמצעי אחר", אמר הרב, והוסיף כי מי שחי בלי תורה, למעשה חי בלי חיבור פנימי לבורא העולם.
בהמשך הדגיש כי התורה היא גם התרופה היחידה ליצר הרע ולתכונות השליליות של האדם. הוא ציטט את דברי חז"ל: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", והסביר שהקדוש ברוך הוא גילה לאדם באופן מפורש שאין דרך אחרת להתמודד באמת עם החולשות, המאבקים והיצרים, אלא דרך לימוד התורה. הרב הוסיף כי משום כך גם בית שיש בו תורה, יש בו סייעתא דשמיא, ואילו בית שאין בו תורה, האש הפנימית של המחלוקת והפירוד עלולה להשתלט עליו.
כדי להמחיש את כוחה של תורה הביא הרב כמה סיפורים. בין היתר סיפר על זוג שלא זכה לילדים במשך עשרים ושלוש שנים, עד שאחד ממכריהם נדר שאם ייוולדו להם ילדים יעזוב את עסקיו ויישב ללמוד תורה. לאחר שנפקדו, פנה אותו אדם לרב חיים קניבסקי בבקשה לקיים את התחייבותו באמצעות שליח, אך נענה כי "לעסקים אפשר לעשות שליח. ללימוד תורה אל תעשה שליח". הרב מלכא ביקש ללמוד מכך שגם עצם ההתחייבות ללימוד תורה מחוללת ישועות, משום שזהו כוח שאין דומה לו.
הרב הוסיף שגדולי ישראל לאורך הדורות הראו כיצד כוח התורה אינו מוגבל לעולם הרוח בלבד, אלא משפיע גם על המציאות עצמה. הוא הזכיר את דברי חז"ל על כך שחכמי התורה קובעים את פסיקת ההלכה עד כדי כך ש"תורה לא בשמיים היא", וביאר שהקדוש ברוך הוא מסר לישראל לא רק את לימוד התורה אלא גם את הכוח לפסוק, להכריע ולהשפיע על הנהגת העולם. מתוך כך הביא מעשים על גדולי עולם שבכוח פסיקתם וגזירתם נושעו חולים, השתנו מצבים ונקרעו גזרות.
לקראת סיום חזר הרב למסר המעשי. לדבריו, לא כל אחד יכול לשבת וללמוד כל היום, אך כל יהודי חייב לקבוע עיתים לתורה. "מעט אבל לקבוע עיתים לתורה", אמר, משום שזהו הקיום, זהו החמצן של הבית, וזהו מקור ההגנה על עם ישראל. הרב קשר בין הדברים גם למציאות הביטחונית ולמאבק באויבי ישראל, ואמר כי התורה מגינה ומצילה על הכלל כולו, ולכן אסור לזלזל בה או לראות בה דבר צדדי.
