האי ח'ארג שבמפרץ הפרסי, נקודת המפתח ליצוא הנפט האיראני, ניצב במרכז המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן. האי, שממנו יוצאות כ־90% מחביות הנפט הגולמי ליצוא – בעיקר לסין – הפך למוקד אסטרטגי רגיש במיוחד לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הצהיר כי ארה"ב תקפה מטרות צבאיות בו, אך נמנעה מפגיעה בתשתיות האנרגיה.
מאז, יועציו של טראמפ דנים באפשרות של פלישה אמריקאית לאי, מהלך שמעורר חשש כבד בקרב מומחים בשל הסיכונים הצבאיים והפוטנציאל לזינוק נוסף במחירי הנפט. האי, המרוחק כ־24 ק"מ מהיבשת, משמש כטרמינל יצוא מאז שנות ה־60 ומייצא כ־1.5 מיליון חביות ביום – יותר מרוב מדינות אופ"ק.
הנפט מגיע לאי דרך צינורות תת־ימיים, מאוחסן במכלים בנפח של עד 30 מיליון חביות, ומועמס על שמונה מכליות בו־זמנית, עם יכולת העמסה של עד 10 מיליון חביות ביום בשעת חירום. האי מאוכלס בעיקר בעובדי תעשיית הנפט המגיעים דרך מנחת ייעודי.
עוד באתר:
לקראת העימות, איראן הגבירה את קצב ההעמסה, והמכליות המשיכו לפעול גם לאחר תחילת התקיפות ב־28 בפברואר. למרות שיבושים במצר הורמוז, איראן המשיכה להעביר נפט בכמויות כמעט רגילות.
תקיפה ישירה על האי עלולה לשבש את יצוא הנפט האיראני למשך חודשים, להחריף את המשבר הכלכלי במדינה ולהקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם – תרחיש שממשל טראמפ מעוניין להימנע ממנו בשנת בחירות.
פלישה קרקעית עשויה לאפשר לארה"ב שליטה בזרימת הנפט, אך טומנת בחובה סיכונים כבדים: פגיעה בתשתיות, אבדות בנפש ועלייה חדה במחירי האנרגיה אם הייצור האיראני יוגבל.
