בסוף השבוע שעבר ציין עולם התורה את סיומו של זמן חורף. במשא חיזוק שנשא ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגה"צ הרב צמח מאזוז בהיכל הישיבה לרגל סיום הזמן ולקראת היציאה לימי 'בין הזמנים', התייחס ראש הישיבה בתוך דבריו גם למאורעות הזמן, לגזירות מבית ומחוץ ועמד על דברים הטעונים חיזוק ב'בין הזמנים'.
את משאו פתח הגר"צ בהתייחסות לחיסולו של מנהיג ציר הרשע האיראני עלי חמינאי ביד ישראל. בדבריו הדגיש ראש הישיבה כי ההצלחה במערכה הינה רק בזכות כח לימוד התורה הקדושה בהיכלי הישיבות והמתיק זאת במשל: "בשבוע שעבר באו אנשים לבשר לי בשורה גדולה. מה הבשורה? שב"ה זכינו והשמדנו – "חיסלנו" – את אחד מהגדולים של האיראנים, והיתה שמחה גדולה מאד. ראיתי שכתבו ש"ראש הממשלה עשה חגיגה". מישהו יכול להסביר לי למה הוא חגג?".
"אני אגיד לכם" פנה הגר"צ, והסביר: "מפני שזה היה המוח שהיה מאחורי כל הטילים, כל הפיגועים וכל הרשעויות שעשו לעם ישראל. וכאשר הראש הזה נכרת, אז בעז"ה המצב יהיה יותר טוב. כמו שהיה אצל המן; כאשר המן נהרג, עם ישראל חגגו פורים ואנחנו עד היום חוגגים פורים".
עוד באתר:
"ואני אומר את זה בתור משל. מה הנמשל? כמו כל שנה, גם השנה אני הלכתי לבקר גם במאפיית מצות מכונה שע"י הישיבה. מי שעומד שם יכול לראות איך לכאורה הקמח יורד מהשמים, איך המים יורדים מהשמים, איך העיסה נילושת והולכת. ואחר כך תוך שלוש-ארבע דקות גג יוצאות מהצד השני מצות מוכנות".
"אבל מה עומד מאחורי כל זה?" המשיך וביאר ראש הישיבה, "מנוע. לולא המנוע, לא היו יוצאות המצות האלה שאנחנו בעז"ה נאכל אותם בפסח. יש מנוע שהוא מניע את כל המכונות האלה, ואז א"כ יורד מכאן קמח וכו' ועד שעד שלוש-ארבע דקות גג יוצאים משם מצות מכונות. לכל דבר יש מנוע שהוא מניע אותו מאחור".
"אנחנו נמצאים בזמן כזה באמת מאד מיוחד, רואים ממש נסים ונפלאות. אז נכון, יש נפילה פה ויש מכה שם, אבל מעבר לכל זה יש נסים". הגר"צ פנה בנחרצות ואמר: "ומי הוא המנוע שמאחורי כל ההצלחות האלו? תדעו את האמת – אלו אתם! "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים" (ישעיה מ"ה, י"ז). אתם יושבים ולומדים תורה".
כהמשך לכך ועל רקע פעולות חוזרות ונשנות של היועמשי"ת לאחרונה לדחיפה להפעלת סנקציות וכדו', ע"מ להצר את צעדיהם של בני הישיבות והציבור החרדי, עצר ראש הישיבה ותקף בחריפות: "היועצת המשפטית לממשלה הזאת עובדת כל הזמן איך לגייס את בני הישיבות. לעניות דעתי היא מהערב רב, היא לא מהיהודים! ואז היא רוצה איך לשבור את היהודים על ידי לקחת את בני הישיבות לצבא – מקום שיש בו ניסיונות קשים מאד – ואז חלילה אין מגן לעם ישראל".
"אבל בעז"ה נעבור גם את זה, עברנו כבר דברים קשים מאלה. מה חשבו הרומאים כשלקחו את רבי עקיבא וסרקו את בשרו במסרקות של ברזל? כשלקחו את רבי חנינא בן תרדיון ושרפו אותו חי? חשבו שבזה כולם יבהלו ויפסיקו ללמוד תורה. אבל לא! הרומאים הלכו, ואילו התורה של רבי עקיבא חיה ולומדים ולומדים. ובזכות הקומץ של בני הישיבות, אנחנו ב"ה חיים וזוכים לניצחונות, ניצחונות וניצחונות".
"ובכן" אמר הגר"צ, "כשאדם הוא אחראי, הוא לא עוזב את התפקיד שלו. אתם יודעים שאתם שומרים על ארץ ישראל ועל כל עם ישראל, אל תעזבו את התפקיד שלכם. אנחנו יוצאים עכשיו ל'בין הזמנים', להמשיך וללמוד גם בימים האלו. זה דבר גדול מאד וחובה קדושה! כשאדם מקפיד ללמוד, הוא חוזר אחרי פסח לישיבה בתנופה והגמרא אינה זרה לו, היא נשארת חלק מחייו".
"תמיד כל שנה אחרי החג, אני מקבל המון פתקים: "בחור פלוני נבחן על מסכת", "בחור פלוני על עוד מסכת" ו"ההוא על עוד מסכת". זה זמן שבו אין משגיח, אין רמי"ם, אין כלום. ובחורים יושבים בבית או הולכים לבית המדרש ולומדים. ככה בעז"ה תעשו. ואני לא אומר שלא לנוח. ימי 'בין הזמנים' נועדו בשביל לתת לבחור לנוח".
בהקשר לכך אמר ראש הישיבה כי גם כאשר נחים ומחליפים כוחות בימי 'בין הזמנים' כדאי לכיון שזה "כדי שיהיה לי כוח לעבוד את הבורא יתברך". הגר"צ ציין בשם מייסד הישיבה אביו הגאון זצ"ל כי הנוהג כן "הקב"ה מחשיב לו את זה כמו שהוא יושב ולומד תורה, כי בסוף כל המטרה שבזה היא בשביל ללמוד".
בהמשך הוסיף כי גם כאשר הולכים לטייל יש להקפיד לבקר במקומות המתאימים, "אדם לא יכניס עצמו לידי מקום סכנה רוחנית או גשמית. כל אחד ואחד צריך לשמור על עצמו ולא להיות כמו פתי הולך והולך. וכמובן לכוין לנשום אויר ולהחליף כוחות בשביל להמשיך וללמוד".
"עוד דבר" אמר הגר"צ לקראת סיום, "אומרים בשם החזון איש שהיה אומר לתלמידים לפני שיוצאים לחופשה – ללמוד שלחן ערוך הלכות כיבוד אב ואם. הרבה פעמים אדם לא מונח בזה כמו שצריך ונכשל. צריך לזכור שיש בזה שתי מצוות: יש 'כיבוד אב ואם' ויש 'מורא אב ואם'. עד עכשיו היינו בישיבה, אבל עכשיו מגיעים הביתה".
לסיום עורר ראש הישיבה על מצוה נדירה שנערכת פעמיים בשבע שנים: "דבר נוסף ששייך רק לשנה הזאת – השנה הרביעית לשמטה – מצוות ביעור מעשרות. אם יש פירות שלא הפרשנו מהם מעשר, צריך להפריש לפני שיגיע יום שביעי של פסח. לכולם יש מטבע שמחללים עליו את המעשר שני, והשנה בשביעי של פסח צריך לומר וידוי מעשרות – "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ" וכו'. אז כדאי מאד ללמוד את כל ההלכות והדינים ואת כל מה שצריך, זה אחד מהמצוות של התורה!", חתם הגר"צ את משאו.
בסיום משאו בחר ראש הישיבה לחתום את הזמן בהענקת תעודות לבחורים שעלו למקומות הראשונים במבחן הפומבי שנערך על דיני אמירה לנכרי במעמד סעודת יתרו לפני כחודש.
