בתוכנית 'מדברים מהלב' עם הרב שלמה בכר, נשמעה שיחה יוצאת דופן של אב נרגש ששיתף במסע שעבר בנו. "לפני שנתיים, בימים האלה, מסרתי פיקדון ביד רב גדול, בחור שלא למד בישיבה. לא עשה שום דבר עם עצמו. לא היה בחור רע, אבל גם לא היה בחור טוב. ישן, קם, ישן, קם". האב הוסיף, "אני מניח שיש רבבות כאלה בדור שלנו – לא מקולקל, לא חסר לו כלום, אבל אין לו מה לעשות עם עצמו".
אך מכאן הגיע המהפך המדהים. "עברו שנתיים, והבחור הזה כולו מבעבע בתורה, מבעבע ביראת שמיים, כולו חד, כולו אוהב תורה, כולו מאושר מהמצב שלו". האב לא הסתיר את התפעלותו. "הוא התקדם, הוא הגיע למקומות שאני מתפעל ממנו בתורה, אני לא מבין איך נהיה הדבר הזה, איך נהיה הנס הזה".
האב ממשיך, "אני חוזר כעת מהווארט של הבן הזה, וכולי מלא אושר ותודה רבה להשם יתברך על הניסים והנפלאות האלה". הוא הדגיש, "בחור שלא היה בישיבה זוכה לקחת בחורה מבית יעקב, מושלמת, בלי שום חיסרון, כל מה שהיא אהבה בו זה את החיבור שיש בו לעצמו, היא אמרה לו, אני רואה שאתה שמח מהתורה – אני מאמינה לך". האב חזר על שאלתו שוב ושוב במלא הסיפוק והשמחה. "איך נהיה דבר כזה בדור שלנו, שכשכולם רק רוצים לברוח איך קרה הנס הזה?". התחושה הייתה של פליאה עמוקה לצד הודיה גדולה.
עוד באתר:
הרב השיב שהסוד הוא אהבה, אכפתיות ותחושת "מרחב מוגן" לילד. אבל כאשר הקשר היחיד עם הבחור מתמקד רק בשאלות כמו האם כיוון בתפילה או לא, גם אם זה נאמר מתוך אכפתיות, אך בפועל אינו מתבטא בדאגה אמיתית לצרכיו – אם זה תמיכה רגשית, עזרה מעשית או אפילו התעניינות פשוטה – הדבר נתפס כלא אמין. לעומת זאת, כאשר הילד מזהה שהקשר מבוסס על אכפתיות כנה, על רצון אמיתי שיהיה לו טוב, מתקיים בו הכלל ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". במצב כזה, אוזניו נפתחות והוא מוכן להקשיב גם לדברים רוחניים, ואף לקבל הערות – גם כאשר הן נאמרות בתקיפות או בצורה חדה.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'מדברים מהלב' ב'קול חי':
