בתוכנית 'הפוך על הפוך', בהגשת הרב משה בן לולו, נחשף סיפור אישי ומטלטל שמעיד על דמותו המיוחדת של הרב פנחס ראובן זצ"ל. מאז פטירתו, השיח סביבו לא פוסק – והפעם דרך עדות ישירה של חתנו, שלווה אותו ברגעים הקשים ביותר.
החתן מתאר קשר קצר אך עמוק במיוחד: "אני חתן שלו קצת יותר משנה, זכיתי ללוות אותו מהתאונה בערב יום כיפור". למרות הזמן הקצר, נרקמה ביניהם קרבה גדולה, שהתעצמה דווקא בתקופה הקשה של האשפוזים החוזרים. הוא היה לצידו בכל מקום – "להיות איתו, לסעוד אותו, כל הזמן". זו לא הייתה רק מחויבות משפחתית, אלא שליחות אישית.
כשנשאל מה אפיין אותו יותר מכל, התשובה הייתה ברורה: "אהבת ישראל והחיוך". לדבריו, גם ברגעים של מחלוקת, למחרת הכול נעלם: "הוא היה מקבל אותך במאור פנים, כאילו אתה רב גדול". החיוך הזה, היכולת להכיל כל אדם, הפכו אותו לדמות אהובה במיוחד, כזו שאנשים פשוט נמשכו אליה.
עוד באתר:
אחד הרגעים המצמררים ביותר התרחש דווקא בבית החולים. החתן מספר: "הוא אמר, אני רוצה לברך ברכת הלבנה". למרות העננים והקור, הם יצאו החוצה ואז קרה דבר בלתי מוסבר: "פתאום העננים זזו, הלבנה הופיעה כמו פרוז’קטור". מיד לאחר ברכת הלבנה, הכול נעלם. "היה לי צמרמורות בכל הגוף".
ברגעים האחרונים, הכאב הפך מוחשי יותר מתמיד. הרב, כך נראה, הבין את מצבו: "הוא אמר, אני יודע שהם יהרגו אותי". למרות הפחד והסבל, היייתה ניכרת בפניו גם השלמה מסוימת. החתן מתאר את הרגעים האחרונים בכאב גדול, אך גם בתחושת שליחות – להמשיך את דרכו.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'הפוך על הפוך' ב'קול חי'
