הגאון הרב אברהם יוסף שוחח בפינתו 'ארחות חיים', על משמעותה העמוקה של השבת – כיצד נכון לנצל את יום המנוחה. הרב הסביר כי מצד אחד "שינה בשבת תענוג", ויש עניין לישון כראוי, אך מצד שני להפוך את כל השבת לשינה – זו החמצה גדולה: "השבת היא מרגלית יקרה. לאבד אותה בשינה, בוודאי שזה לא מנהג אדם שמבין עניין".
יש משל של ה'חפץ חיים' על-כך: יהודי שאיבד את דרכו ומצא בדרך אבנים נוצצות שנראו לו כמו זכוכיות פשוטות. הוא מילא בהן את כיסיו, כדי לחלק לילדיו כשיגיע לביתו, אך בדרך התעייף והשליך כמעט את כולן. כשהגיע לביתו גילה שכל 'זכוכית' כזו שווה הון עתק. אז הבין כמה הפסיד והתעלף מרוב צער. כך גם השבת – אדם מקבל בכל שבוע אוצר רוחני עצום, ואם הוא מבזבז אותו על שינה מיותרת או הבלים, הוא מאבד אוצר שאין לו שיעור.
גם עיסוק בחדשות, פוליטיקה ודברים בטלים אינו ראוי לשבת: "שבת ניתנה לקודש, רק לקודש". אפילו אדם שמכניס לביתו רק עיתון חרדי ורוצה לשבת לקרוא חדשות – "אין לזה שום היתר". המקום היחיד שבו אפשר לעסוק בכך הוא בשירותים, ששם אסור להרהר בדברי תורה. מעבר לכך, השבת אינה זמן לביטול זמן אלא לרוממות רוחנית. הרב אף ביקר את אלו שמתפללים בשעות מאוחרות מאוד, מתעוררים בתשע בבוקר ומפסידים בכך את הסדר של סעודות השבת וזמן יקר של לימוד התורה.
עוד באתר:
בהמשך, הרב הביא את דברי הפסוק: "לעשות את השבת", הרב אמר כי לא די רק לשמור שבת – צריך גם ליצור שבת. מי שנכנס לפיג'מה בכניסת שבת ויוצא ממנה רק במוצאי שבת – אמנם שמר שבת, אבל "הוא לא עשה את השבת". לעומתו, אדם שממלא את השבת בתורה, תפילות ושירי קודש – הוא גם שומר וגם עושה את השבת. "אדם כזה הוא לא רק שמר שבת, הוא גם עשה את השבת". לסיום הדגיש הרב כי מי שמכבד את השבת זוכה לברכה: "השבת מחזירה לי כהנה וכהנה", והשפע לכל ימות השבוע נמשך מכוחה של שבת קודש.
האזינו לקטע המלא מ'ארחות חיים' ב'קול חי':
