בנק ישראל פרסם עדכון מקיף להנחיות המופנות לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי בנוגע למניעת הלבנת הון ומימון טרור – עדכון שמותאם לעידן הדיגיטלי ומעצב מחדש את הדרך שבה מתבצעות פעולות פיננסיות בישראל. אף שמדובר בתחום שנראה טכני, השינויים ישפיעו על כל לקוח: ממחזיקי חשבונות בנק ועד משתמשי אפליקציות תשלום.
אחד החידושים הבולטים הוא האפשרות לבצע העברות כספים בתוך ישראל באמצעות "פרט מזהה" של המוטב – למשל מספר טלפון – במקום מספר חשבון בנק. המהלך משתלב עם חוק שירותי התשלום החדש ומאפשר העברות פשוטות ומהירות יותר, בדומה לשירותים דיגיטליים שכבר קיימים בשוק. עם זאת, הבנקים מחויבים לשמור תיעוד מלא כדי להבטיח יכולת מעקב אחר כל פעולה.
במקביל להקלות, הפיקוח מחמיר את הדרישות מהמערכת הבנקאית: כל מידע על חקירה שעשויה להיות קשורה להלבנת הון או מימון טרור – גם אם היא נוגעת לעובד או מנהל בבנק – יחייב דיווח מיידי לרגולטור. המטרה: שקיפות מלאה ומניעת מצבים שבהם מידע רגיש נשאר בתוך המערכת.
עוד באתר:
לצד זאת, נקבעו הקלות משמעותיות בפעילויות בסיכון נמוך. תקרת הסכום לפעילות "פשוטה" הועלתה מ‑20 אלף שקל ל‑50 אלף שקל, ובמקרים מסוימים יינתן פטור מחלק מדרישות הזיהוי וההצהרות. לעומת זאת, כאשר מדובר בחשבונות עם פעילות גבוהה יותר – למשל יתרה ממוצעת מעל 5,000 שקל – יחולו בדיקות "הכר את הלקוח" מלאות.
העדכון כולל גם התאמות טכנולוגיות: הרחבת אפשרויות הזיהוי הדיגיטלי, אימות מסמכים אונליין, והקלות ללקוחות שאין ברשותם מסמכים סטנדרטיים, כמו אזרחים זרים ומבקשי מקלט. בכך ישראל מתיישרת עם הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים באירופה ובארה"ב.
לרוב הציבור, השינויים יאפשרו חוויית שימוש נוחה ומהירה יותר. עם זאת, פעולות חריגות או סכומים גבוהים עשויים לדרוש בדיקות נוספות. בסיכום: המערכת הפיננסית הופכת דיגיטלית יותר – אך גם מפוקחת יותר.
