תמונה בדף הבית: אילוסטרציה | צילום: unsplash

“אם אני אוהבת את שניהם במי אני בוגדת?”
זאת לא הייתה עוד תוכנית על גירושין.
גם לא עוד דיון על ניכור הורי.
זה היה לילה שבו נפתח חלון נדיר אל תוך עולמם של ילדים שחיים בין שני בתים ולפעמים מרגישים שאין להם באמת מקום בטוח אחד.

“יש ילדים שמחזיקים בתוכם מלחמות שאף אחד לא רואה”,
“ילדים שבבית אחד לומדים שאסור לדבר על אבא, ובבית השני מבינים שעדיף לא להזכיר את אמא. פה לא כדאי לספר שהיה לי כיף, ושם אסור להגיד שהתגעגעתי”.
ואז מגיע הרגע שבו הילד מתחיל לחשב כל מילה.
אם אני אגיד שנהניתי אצל אבא, אמא תיפגע?
אם אני אגיד שהתגעגעתי לאמא, אבא יכאב?
ואם אני אוהב את שניהם במי אני בוגד?
“ואז”, “קורה אחד הדברים הכי כואבים בנפש של ילד: הוא מפסיק להיות ילד”.
“הוא נהיה מגשר. נהיה מרגיע. נהיה פוליטיקאי קטן בתוך הבית. הוא בודק פנים, מודד תגובות, לומד איפה צריך לשתוק”.
“הילד כבר לא יודע מה הוא באמת מרגיש”,

התוכנית הפכה למסע אל תוך העולם הפנימי של ילדים להורים גרושים.
“יש ילדים”, “שאפילו כשהם חוזרים מאבא או מאמא הם צריכים כמה דקות להתאפס. רגע… באיזה בית אני עכשיו? מה מותר להגיד פה ומה אסור להגיד שם?”
“ולאט־לאט הילד כבר לא יודע מה הוא באמת מרגיש ומה הוא למד להרגיש כדי לשרוד”.

שיתוף אישי
את הדברים האלה לא אמרתי רק כמטפל או כמגיש תוכנית.
“אני אומר את זה גם ממקום אישי מאוד”, שיתפתי.
“עברתי גירושין בחיי, והיום אני חי בתוך משפחה מורכבת ילדים שלי, שלה ושלנו”.
“ואחד הדברים שהיו הכי בנפשנו, גם שלי וגם של אשתי חיה, זה שהילדים לא יצטרכו לבחור”.
לא לבחור צד.
לא לבחור את מי מותר לאהוב.
לא לבחור ליד מי מותר להתגעגע.
“כי ילד צריך אבא. ילד צריך אמא. אבל יותר מהכול ילד צריך רשות לאהוב את שניהם”.

האמא שלא ראתה את ילדיה במשך שנים
ואז הגיע הסיפור שהקפיא את האולפן.
בפסח האחרון, במלון טאוור בחיפה, פגשתי אמא ובת שלא נפגשו במשך 12 שנה.
“הסיפור הזה לא עזב אותי”, סיפרתי למאזינים.
“לא בגלל הדרמה. בגלל הילדה שבאמצע”.
אסתי, האם, עלתה לשידור וסיפרה על השנים הארוכות שבהן רוב ילדיה לא היו איתה בקשר.
“במלחמה הזאת אף אחד לא מנצח”, היא אמרה. “אבל מי שמשלם את המחיר הכי כבד — אלה הילדים”.
כששאלתי אותה איך אמא שורדת 12 שנה בלי לראות את ילדיה, היא עצרה לרגע.
“זה אובדן”, היא אמרה בשקט. “אבל אמיתי. זה להתאבל. אתה לא יודע אם אי פעם שוב תשב עם הילדים שלך סביב שולחן אחד”.
“יש געגוע שאי אפשר להסביר. יש לילות שלמים של דמעות. אבל כל השנים האלה האמנתי שהם לא הפסיקו לאהוב אותי. כמו שאני לא הפסקתי לאהוב אותם”.

הרב אטינגר ביום רטריט עם אברכים במרחב נטף

“אם אני לא בוחרת אני נופלת לתהום”
ואז עלתה לשידור טלאל, הבת שלא ראתה את אמה במשך 12 שנה.
היא דיברה בכנות נדירה על התחושה של ילדה שנאלצת לבחור צד כדי לשרוד.
“כבר לפני הגירושין היה הרבה לחץ בבית”, היא סיפרה. “ובתור ילדה אתה מתחיל להרגיש שאתה צריך לבחור צד”.
“אם אני לא בוחרת אני נופלת לתהום”.
היא ניסתה להסביר את התחושה דרך דימוי בלתי נשכח:
“זה כמו ילד שעומד עם שתי רגליים על הקרקע, ויש תהום באמצע, אם הוא לא בוחר ימין או שמאל הוא פשוט נופל”.

הרגע המצמרר ביותר הגיע כשהיא ניסתה להסביר איך בכלל אפשר לשרוד מצב כזה לאורך שנים.
“כדי לשרוד”, היא אמרה, “הייתי חייבת לכבות את הקשר לאמא בנפש”.
ואז היא עצרה.
“מבחינתי”, אמרה בקול חנוק, “אמא הייתה כמו אמא מתה”.

הדפיקה בדלת ששינתה הכול
במשך שנים טלאל לא דיברה עם אמה. לא פגשה אותה. לא שמעה את קולה.
עד שלפני כשנה, אחרי תהליך אישי עמוק שעברה, משהו התחיל לזוז בתוכה.
“הבנתי”, היא סיפרה, “שאם אני מתכחשת לאחד ההורים שלי, אני מתכחשת לחלק מעצמי”.
ואז הגיע אותו רגע.
היא נסעה לבית של אמה.
אחרי 12 שנה.
“לא היו לי ציפיות”, היא אמרה. “היה פחד. אבל כבר לא הייתי הילדה הקטנה והחסרת אונים שהייתי פעם”.
אסתי תיארה את הרגע שבו פתחה את הדלת:
“היא פשוט עמדה שם. הסתכלתי עליה ולא האמנתי. ובאותו רגע אמרתי לעצמי תהיי פשוט אמא”.

הרגע שבו המילה “אמא” חזרה לחיים
אחד הרגעים המרגשים ביותר בשידור הגיע כששיתפתי תהליך קטן שעברנו יחד בפסח האחרון.
“שמתי לב שטלאל כמעט לא מצליחה להגיד את המילה ‘אמא’”, סיפרתי בשידור.
לא “אמא”.
לא “אימא שלי”.
כאילו המילה עצמה חסומה בנפש.
“המילה ‘אמא’ הייתה בשבילי שלב”, הסבירה טלאל. “להכיר בזה מחדש. להסכים לזה מחדש”.
“בפעם הראשונה שאמרתי ‘אמא’ זה היה רגע מאוד מרגש”.

“ילד לא מפסיק לאהוב את ההורים שלו”
לקראת סיום ביקשתי משתיהן להעביר מסר למאזינים.
אסתי אמרה משפט שהדהד דקות ארוכות באולפן:
“ילד לא מפסיק לאהוב את ההורים שלו כשהקשר ניתק. לפעמים הוא רק לומד להסתיר את האהבה כדי לשרוד”.
וטלאל הוסיפה: “הורה בריא רוצה שלילד שלו יהיה טוב. הוא לא ייתן לילד שלו להרגיש שאסור לו לאהוב את האנשים שהם השורש שלו”.

אבל אולי המשפט שנשאר הכי חזק באותו לילה היה פשוט מאוד:
ילד צריך אבא.
ילד צריך אמא.
אבל יותר מהכול ילד צריך רשות לאהוב את שניהם.

האזינו לתוכנית המלאה:











עוד כתבות שיעניינו אותך

התקשורת מעודדת

מרדכי דוד מרחיב פעילות? חסם את רודף חרדים

אבי יעקב
וכך זה נשמע

לא תאמינו: "אברהם פריד" שר "יונתן הקטן"

מנחם טוקר
פערים חמורים

"קמח ב-40 שקל": זעקת בת ה-15 שהדהימה את הכנסת

גדי פוקס
צפו בתיעוד

בעולם עוקבים בדריכות: הנוסעים יורדים מ'אוניית המוות'

שמעון כץ
ראיון מרתק

"הם נהיים רעבים ויוצאים": כך פועלת יחידת חשיפה-תקיפה

קובי פינקלר
השמחה נמשכת

טרגדיה בחתונה: הסב בירך, התמוטט ונפטר

אלי יעקובוביץ
שני צעירים נפצעו

בעיר החרדית: רכב צנח לוואדי בעומק 3 קומות

אבי יעקב
דברי הרבי תורגמו

מוטקה בלוי: "אני מתבייש, זה קורה בכל החוגים"

מנחם טוקר
"בלית ברירה"

אנשי האדמו"ר מאיימים: "נחשוף את שמכם ברבים"

נתי קאליש
זוועות המחלקה היהודית

חוקרי שב"כ התעללו בעצורים: "אתם יותר גרועים ממחבלים"

שמעון כץ
צפו

האדמו"ר זעק: "שירים מגעילים ותנועות גוף משונות"

פנחס בן זיו
קרב בלימה

ביידן מנסה למנוע את הפרסום, מה מסתתר בקלטות?

אבי יעקב
ברוך דיין האמת

לאחר שנות ייסורים: בתו המיוחדת של העסקן הלכה לעולמה

נתי קאליש
"אין רפואה גדולה מזאת"

אחרי שאיבד את רגליו בסוריה, הרב חובק בן

גדי פוקס
חוסר אחריות

התארח במסעדה ושכח את הנשק; בעלת המקום מיהרה לגנוב

אבי יעקב
צעד חשוב

רגע לפני שנכנס לארץ: האנטישמי נעצר בנתב"ג

שמעון כץ
צעד אחרי צעד

בגובה 5,364 מטרים: סיום מסכת הגבוה בעולם?

מנחם טוקר
צפו

הזוי: האופנוע עף באוויר ונתקע על הרמזור

שמעון כץ
פרסום ראשון

בג"צ דוחה עתירה: אנחנו הורינו להעניש את הציבור החרדי

פנחס בן זיו
נס גדול

סיר על הגז - וילדים לבד: נמנע אסון כבד

אבי יעקב