אווירה מתוחה במיוחד נרשמה היום בבית המשפט המחוזי, במהלך המשך עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000. הדיון, שהתמקד ביחסיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס ובשיחות סביב "ישראל היום", הידרדר לעימות חריף בין צוות ההגנה לבין נציגי הפרקליטות – עד כדי כך שהשופטים נאלצו לעצור את הדיון מספר פעמים ולהוציא את נתניהו מהאולם בזמן הוויכוחים.
העימות החל כאשר התובע עו"ד יונתן תדמור ביקש להציג את גרסת נתניהו כאילו נולדה רק בשלב מאוחר של החקירות, וטען כי ראש הממשלה כלל לא הזכיר בתחילה את סוגיית מכירת "ידיעות אחרונות" כרקע למפגשיו עם מוזס. לטענת התביעה, ההסבר הזה הופיע רק חודשים לאחר מכן ולכן אינו אותנטי. אלא שאז פרצה לעימות עו"ד נועה מילשטיין מצוות ההגנה, שטענה כי מדובר ב"הטעיה בשאלה" והציגה מתוך חומרי החקירה קטעים שבהם הנושא דווקא הוזכר כבר בשלבים מוקדמים.
בזמן שנתניהו המתין מחוץ לאולם, הטונים בין הצדדים עלו משמעותית. מילשטיין תקפה את הפרקליטות בחריפות והבהירה כי אי אפשר להציג לבית המשפט תמונה חלקית מתוך החקירות. לדבריה, "באותה חקירה רק 60 עמודים לפני בעמוד 11 בחקירה אומר ראש הממשלה… ולהגיד שבאותן חקירות זה לא עלה, זה הטעיה בשאלה". התביעה מצדה דחתה את ההאשמות, אך השופטת רבקה פרידמן פלדמן ביקשה מהתובע לשנות את נוסח השאלה כדי למנוע עימות נוסף.
עוד באתר:
עם שובו לדוכן העדים, נתניהו דחה לחלוטין את טענות הפרקליטות. הוא הבהיר כי מעולם לא ביקש סיקור אוהד מ"ידיעות אחרונות" וכי מטרתו הייתה להילחם במה שכינה "אי הוגנות תקשורתית". "לא הייתה לי שום ציפייה לעיתונות אוהדת וחיובית", אמר נתניהו, והוסיף כי מבחינתו המאבק היה סביב גבולות ההוגנות כלפי משפחתו והיחס התקשורתי אליו לאורך השנים.
בהמשך הרחיב נתניהו על ניסיונותיו למצוא רוכשים ל"ידיעות אחרונות", וטען כי זו הייתה הסיבה המרכזית לקיום המגעים עם מוזס. לדבריו, הוא ניסה במשך שנים לשנות את מאזן הכוחות בתקשורת הישראלית. "אני חד משמעית אומר שכל התקופה הזאת הופנתה בניסינוות שלי לעניין אותו ואחרים בעניין מכירות ידיעות אחרונות", העיד. נתניהו אף הזכיר שמות של אנשי עסקים בינלאומיים שלטענתו הועלו כמועמדים אפשריים לרכישת העיתון.
בשלב אחר בדיון הפך ראש הממשלה את החקירה למתקפה ישירה נגד עצם קיומו של התיק. נתניהו השווה בין הניסיונות לסגור את "ישראל היום" לבין המאבקים העכשוויים סביב כלי תקשורת המזוהים עם הימין. "השאלה היא לא השאלה של אדלסון, אלא העובדה שיש פה ניסיון לסגור פתרון, כמו שיש פה היום לסגור את ערוץ 14 וגלי ישראל", אמר. הוא תקף גם את התזה המשפטית של הפרקליטות והוסיף: "זה המצאה שלא קיימת בעיתונות חופשית 250 שנה, יצרו את הרעיון המטורף הזה רק בשבילי".
נתניהו טען כי בזמן שחברי כנסת אחרים קידמו את חוק "ישראל היום" וזכו לדבריו ליחס חיובי ממוזס, הוא עצמו היה זה שנאבק במהלך. לדבריו, הפגישות עם מוזס נועדו להתמודד עם יריב פוליטי ותקשורתי רב עוצמה ולא לקדם עסקת שוחד. הוא אף סיפר כי פירוק הממשלה והיציאה לבחירות היו מבחינתו מהלך "חצי אובדני" שנועד לבלום את החוק. "היה לי את העניין לבלום את החוק בכל דרך", הסביר לשופטים.
בסיום הדיון ניכר כי צוות ההגנה רואה בהתנהלות באולם הישג משמעותי. מבחינת עורכי דינו של נתניהו, עצם העובדה שהתביעה נאלצה לתקן את שאלותיה לאחר הערות השופטים, מחזקת את הטענה כי קו החקירה שניסה להציג את גרסתו כ"גרסה כבושה" ספג מכה קשה. מנגד, בפרקליטות ממשיכים לעמוד על הטענה כי המפגשים בין נתניהו למוזס חרגו מגבולות השיח הפוליטי המקובל – וכי הדיונים סביב "ישראל היום" עמדו בלב מערכת יחסים בעייתית שנבחנת כעת בבית המשפט.
