עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000 נמשכה היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשהדיון התמקד במערכת היחסים שניהל עם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, ובהקלטות שבוצעו במהלך פגישותיהם. במהלך העדות דחה נתניהו מכל וכל את טענות התביעה, וטען כי מנסים לייחס לו עבירה שלא הייתה קיימת כלל בתקופה הרלוונטית.
נתניהו הביע תרעומת על עצם ההליך המשפטי והצהיר: "אני, רז והארו לא חשבנו על זה ואתם עדיין מנסים להמציא פה רטרואקטיבית עבירה שלא קיימת. רובי ריבלין אומר את זה בכנסת, יו"ר הכנסת – הוא נותן לכם ולוקח מכם ואל תספרו לי סיפורים. בואו נתחיל מיד בחקירה, איש לא חשב שיחסי הגומלין בין מו"לים לפוליטיקאים יש פה דבר עבירה". לדבריו, מדובר בניסיון להחיל בדיעבד פרשנות משפטית חדשה על התנהלות שהייתה מקובלת בזירה הציבורית והפוליטית.
כאשר נשאל בנוגע לטענות על הפעלת לחצים באמצעות "מקלות וגזרים" בתחום הסיקור התקשורתי, השיב בנחרצות: "זה לא שמשהו שם אקדח, איש בעולם לא חשב ששאלת סיקור חיובי/שלילי זה עניין של דעת, אי אפשר להעלות את זה על הדעת כי את קונסטרוקציה הזאת המצאתם וזה אבסורד. אתה רוצה להגיד שאני חשבתי שיש פה עבירה? חד משמעית שלא".
עוד באתר:
במהלך העדות התייחס נתניהו גם להקלטות שביצע, והבהיר כי מבחינתו הן נועדו לשמש כלי במאבק ציבורי ולא ראיה לעסקה כלשהי. "השתמשתי בזה במובן הזה שהיה לי חומר גלם לצאת בהתקפה חסרת תקדים על מוזס", אמר. עוד הוסיף: "אני בעצם פרמתי את המשוואה הזאת ויצאתי להתקפה ישירה עליו וחשיפה אמיתית ששום עיתונאי לא העז לעשות. השתמשתי בזה במובן שהיה לי איך להגיד לך? את התחמושת במחסנית. כשאתה עושה פעולה, יש לך או אין לך BACK UP – היה לי את זה והשתמשתי בזה".
ראש הממשלה טען כי היחס המשפטי כלפיו שונה מזה שניתן לפוליטיקאים אחרים שניהלו קשרים דומים עם מו"לים. "איתן כבל אומר – כן, עשיתי את הדבר הזה. לבני מדגישה את החוק המרוכך הזה ומקבלת כתבות, לא נוגעים בה, יעל שקד עושה את זה, יו"ר הכנסת מתאר את התהליך הזה – אף אחד לא אומר שוחד ולא אומר כלום. אין חוק, אין שוחד. אחד שנלחם בחוק הזה ועושה הכול כדי לבלום אותו ובולם אותו ומקבל עיתונות איומה זה אני".
במהלך הדיון ניסתה התביעה לקשור בין הפגישות שקיים נתניהו עם מוזס לבין ירידה בתפוצת המהדורה היומית של "ישראל היום" בשנת 2015, בטענה כי הדבר עשוי להעיד על מימוש הבנות בין הצדדים. נתניהו דחה את הדברים, בעוד סנגורו, עו"ד עמית חדד, תקף את הצגת הנתונים וטען כי מדובר בטענה שאינה מופיעה בכתב האישום וכי התביעה מציגה תמונה חלקית בלבד.
המתיחות באולם הגיעה לשיאה כאשר התביעה ביקשה להציג לנתניהו ציטוטים מתיק 4000, מתוך עדויותיו של אילן ישועה. עו"ד חדד התנגד בחריפות וטען כי מדובר ב"עדות שמיעה לא כבילה בשרשור" ובניסיון ליצור ערבוב פסול בין התיקים השונים. בהמשך התערבה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן והורתה להציג את התמלולים המלאים כדי למנוע הסתמכות על קטעים חלקיים.
בסיום דבריו הסביר נתניהו כי מטרת ההתנהלות מול מוזס הייתה למנוע הסלמה ביחסים ולאפשר ניהול מאבק מבוקר מול כלי תקשורת בעל השפעה רבה. "מדובר על מלחמה קרה. זו מלחמה שלא פורצת גבולות, לא מתנפלת בצורה זוועתית על בני משפחה ובגלל זה אני אומר את המשפט המפורסם הזה כדי לתחום את הדבר הזה. הסיקור הוא נורא ואיום וזה מה שאתה מנסה לעשות – למנוע את הקטסטרופה וזה דבר שהוא נהוג בין שני יריבים". בנוסף הדגיש: "לא בדקתי את ההקלטות. אני יכול לצאת מתוך נקודת הנחה שזה הקליט. בכלל לא זכרתי את השיחות וההקלטות האלה, אני לא צריך את המכשיר הזה וניצחתי את הקרב עם מוזס, קיבלתי את הקואליציה".
