בטהרן ממשיכים להציג את מזכר ההבנות עם ארצות הברית כהישג אסטרטגי רחב, לא רק בזירה האיראנית אלא גם בזירה הלבנונית והאזורית.
ראש צוות המשא ומתן של איראן, מוחמד-באקר קאליבאף, הצהיר כי הסעיף הראשון במזכר ההבנות כולל התחייבות אמריקנית להבטיח את סיום המלחמה בלבנון, את חזרת התושבים לבתיהם ואת מימוש הריבונות הלאומית של לבנון בכל שטחה.
לדברי קאליבאף, מדובר ב”ניצחון גדול מאוד” עבור איראן וציר ההתנגדות. הוא הוסיף כי טהרן פועלת כעת להבטיח שההתחייבויות האמריקניות לא יישארו על הנייר, אלא ימומשו בפועל.
עוד באתר:
המשמעות המדינית של הדברים ברורה: איראן מציגה את ההבנות עם וושינגטון כמסמך שמגביל את חופש הפעולה הישראלי בלבנון, ומחייב את ארצות הברית לפעול לסיום המערכה ולהשבת השליטה הלבנונית המלאה בכל שטח המדינה.
קאליבאף התייחס גם לסוגיית מצר הורמוז, שהפכה לאחד ממוקדי הלחץ המרכזיים במשא ומתן. לדבריו, איראן מחויבת לוודא שהתנועה במצר תתנהל בהתאם למה שסוכם במזכר ההבנות.
עם זאת, הוא שלח איום ברור כלפי ארצות הברית והמערב: “אם הם לא יעמדו בהתחייבויות שלהם בשיחות – אנחנו מוכנים למלחמה”.
המסר האיראני משלב בין הצגת הישג מדיני לבין איום צבאי מפורש. מצד אחד, טהרן מבקשת להראות לציבור בבית ולבעלי בריתה באזור כי היא לא נכנעה ללחץ האמריקני, אלא השיגה התחייבויות משמעותיות בלבנון ובמפרץ. מצד שני, היא מבהירה כי מבחינתה מזכר ההבנות אינו סוף פסוק – אלא מסמך מבחן, שהפרתו עלולה להוביל להסלמה מחודשת.
ההתבטאות של קאליבאף צפויה לעורר תשומת לב מיוחדת בישראל, בעיקר על רקע העמדה הישראלית שלפיה צה״ל ימשיך להחזיק ברצועת הביטחון בדרום לבנון כל עוד חיזבאללה חמוש וממשיך לאיים על יישובי הצפון.
בפועל, איראן מנסה כעת למסגר את ההסכם עם ארה״ב ככלי שמחייב את נסיגת ישראל מדרום לבנון, בעוד ישראל מצידה מדגישה כי ביטחון תושבי הצפון קודם לכל התחייבות מדינית חיצונית.
