
הטרגדיה הקשה הבוקר בנתניה, עם הירצחו של המקובל רבי עמוס גואטה זצ"ל, מטלטלת את הציבור החרדי והמסורתי כולו. מעבר לכאב, לזעזוע ולשאלות הקשות סביב עצם המעשה הנורא, יש פרט אחד שמצמרר רבים מלומדי הדף היומי: בימים אלו לומדים רבבות יהודים ברחבי העולם את מסכת חולין.
לאורך הדורות נמסרה מסורת של זהירות מיוחדת בעת פתיחת לימוד מסכת חולין. מדובר במנהג שהובא בשם קדמונים, ואף הוזכר אצל גדולי ישראל, שלפיו יש מקום להתענות או להוסיף זכויות לפני העיסוק במסכת זו, העוסקת בהלכות שחיטה, טריפות וסכין. וכפי שנפרט:
באחד המאמרים שפורסמו לאחרונה בעלון “דרשו” הובא בשם אחד מתלמידי מרן בעל ה’שבט הלוי’ זצ״ל, כי בעת שהחלו ללמוד בישיבה מסכת חולין, אמר רבו לתלמידים שמובא בשם קדמונים שיש להתענות קודם לימוד מסכת זו, כדי שלא יינזקו חלילה. עוד סיפר כי כך מסופר על מרן החתם סופר, שהתענה ואמר לתלמידיו להתענות אף הם — או לפדות את התענית בצדקה. עם זאת, מרן ה’שבט הלוי’ הורה אז לתלמידיו ללכת לטבול במקווה באותו יום, והוסיף כי אין להם לחשוש ממאום.
עוד באתר:

לעומת זאת, מרן הגראי״ל שטיינמן זצ״ל כן נהג להתענות לפני שהתחיל ללמוד מסכת חולין, ואף הורה לתלמידיו להשתדל לצום לכל הפחות חצי יום לפני העיסוק במסכת זו.
השורש לכך מובא בגמרא במסכת גיטין, הדורשת את הפסוק “כי עליך הורגנו כל היום” על תלמידי חכמים העוסקים בהלכות שחיטה. רש״י מסביר כי מאחר שהתלמידים היו מדגימים את השחיטה בסכין, היה בכך חשש סכנה ממשי, ואף על פי כן עסקו בתורה במסירות נפש.
אלא שהמהרש״א מבאר את הדברים באופן עמוק ומרעיד יותר: עצם העיסוק בהלכות אלו, בענייני שחיטה וטריפות, עלול לעורר קטרוג ולהרע את המזל, ואף על פי כן תלמידי החכמים אינם נמנעים מן הלימוד מחמת חשק התורה.
וכאן מגיע צירוף המקרים שקשה להתעלם ממנו. היום, בעת לימוד מסכת חולין בדף היומי, נרצח כאמור בדקירה המקובל רבי עמוס גואטה זצ״ל בנתניה — כאשר לומדי הדף היומי אוחזים בדף ס"ב במסכת.
לפני כחודש וחצי הזדעזע הציבור החרדי מרציחתו של הרב ישי פור ז״ל בכולל חזון איש בבני ברק. גם אז עסקו לומדי הדף היומי במסכת חולין, סביב דף כ׳.

ולא רק השנה. לפני כ-15 שנה, בשנת 2011, נרצח בדקירות המקובל הבבא אלעזר זצ״ל בבאר שבע. גם אז נלמדה מסכת חולין בדף היומי, סביב דף ל״ג.
שבועות ספורים קודם לכן באותה שנה נרצח בניו יורק הילד לייבי קלצקי ז״ל, באחד המקרים המזעזעים ביותר שידעה הקהילה החרדית בארצות הברית. גם אז, לפי חשבון הדף היומי, עסקו הלומדים במסכת חולין — סביב דף ט״ו.
אין כאן קביעה. אין כאן ניסיון “להסביר” אסונות, חלילה. יהודי מאמין יודע שאין לנו הבנה בדרכי שמים, ובוודאי שאין בכוחנו לקבוע סיבות לחשבונות עליונים.
אבל יש כאן צירוף מקרים מצמרר, דווקא משום שמקרי רצח בתוך הציבור החרדי נדירים מאוד ב"ה. רצח בדקירה, בצורה כה אכזרית ומטלטלת, נדיר עוד יותר. וכאשר שוב ושוב מתברר כי אירועים כאלה מתרחשים דווקא בתקופת לימוד מסכת חולין — קשה שלא להיזכר במנהגי הזהירות שהזכירו גדולי הדורות.
ההקשר המצמרר עלה הערב במהלך שיעור דף היומי בביהמ"ד 'אהבת שלום' דחסידי ויזניץ באלעד, ע"י המג"ש הרב מרדכי סגל, שהוסיף וציין כי שהמסר אינו פחד, אלא התעוררות. לא להימנע מלימוד, חלילה — אלא לגשת אליו ביראה, בטהרה, בתפילה ובצדקה. כפי שהורו גדולי ישראל: יש מי שהתענה, יש מי שהורה לטבול במקווה, ויש מי שהציע לפדות בצדקה.
דווקא מסכת חולין, העוסקת לכאורה בענייני שחיטה, בהמה, סכין וטריפות, מזכירה כי גם בתוך עולם החולין טמון עומק של קדושה. אך כאשר נכנסים אל הקודש דרך שערים של דינים קשים, יש צורך להוסיף שמירה, זכויות ורחמי שמים.
ובימים כואבים אלו, אחרי עוד דם יהודי שנשפך באכזריות, אולי זו הקריאה העולה מבתי המדרש: להתחזק בלימוד התורה, להרבות בתפילה, להוסיף צדקה, ולהתחנן לפני אבינו שבשמים — “שומר פתאים ה׳”, שמור על עמך ישראל מכל רע.
























