הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) על הפחתת שיעור הריבית במשק ב-0.25%, לרמה של 3.5%. מדובר בצעד מחושב שמגיע לאחר תקופה ממושכת של תנודתיות, ועל רקע נתונים מעודדים המצביעים על כך שקצב האינפלציה השנתי התייצב על 1.9% – בדיוק במרכז טווח היעד הרשמי שהציב הבנק המרכזי.
ירידה זו קרתה על רקע לחצים שהופעלו על חברי הוועדה המוניטרית מצד גורמים שונים, כמו ארגוני היצואנים, אשר דרשו הפחתה משמעותית יותר. למרות זאת, בבנק המרכזי בחרו לדבוק במדיניות שקולה וזהירה, והסתפקו בפעימה מתונה של רבע אחוז בלבד.
מיד לאחר פרסום ההחלטה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם תגובה נוקבת. השר הבהיר כי דרש מהנגיד מהלך אגרסיבי בהרבה: "ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא". שר האוצר הוסיף וטען כי "הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחייה, ויאזן את התחזקות השקל".
עוד באתר:
כזכור, רק בחודש מאי האחרון נרשמה הפחתה דומה של 0.25%, אשר הורידה את הריבית לרמה של 3.75%. באותה העת, המנועים מאחורי ההחלטה היו התחזקותו המשמעותית של השקל מול המטבעות הזרים ומגמת הירידה באינפלציה.
לעומת זאת, חודשיים קודם לכן, בחר הבנק להותיר את הריבית ברמה גבוהה של 4%. החלטה זו התקבלה חרף העובדה שהאינפלציה כבר שהתה בתוך גבולות הגזרה הרצויים (2%). הסיבה לעצירת ההקלות אז הייתה חוסר הוודאות הגיאופוליטי, שלווה בלחימה פעילה מול איראן ולבנון, לצד חשש כבד מפני זינוק מחודש במדדים בעקבות התייקרות תשומות קריטיות כמו מחיר הדלק.
מדיניות ההמתנה אפיינה גם את חודש פברואר, אז סירב הבנק להוריד את הריבית למרות סימני התמתנות ראשונים באינפלציה, וזאת בצל המתיחות הביטחונית הגואה בין וושינגטון לטהרן. החלטה זו עוררה גם כן בזמנו ביקורת חריפה מצד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שתקף אז חזיתית את הנגיד פרופ' אמיר ירון, וכינה את הותרת הריבית "החלטה שגויה שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית".
