איש החינוך הרב אפרים וייס יוצא "בשבילי החינוך" לחמישה ימי מסע מרתק ומטלטל בסדרה המיוחדת:
"לראות את הילד – שלא רואים"
יש ילד שמחייך מבחוץ אך מתרסק מבפנים.
יש ילד ששותק אך ליבו צועק לעזרה.
לפרק הראשון בסדרה:
לפרק השני בסדרה:
לפרק השלישי בסדרה:
עוד באתר:
והיום הרב אפרים וייס במסע עם הרב מאיר פנט, מנהל תלמוד תורה תפארת הרא"ם ברחובות.
"בית החינוך: להבין ולפעול בזמן"
הפרק הרביעי בסדרה "לראות את הילד – שלא רואים"
בית חינוך בריא אינו ממתין למשבר – הוא מזהה אותו מראש.
במסגרת שבוע החיזוק העולמי ושידורי תשעת הימים ב"קול חי מיוזיק" המשיכה סדרת הראיונות המיוחדת "לראות את הילד – שלא רואים" בהגשת איש החינוך הרב אפרים וייס.
לאחר שלושה פרקים שעסקו בעולמו הפנימי של הילד ובגורמים לתופעת החרם התמקד הפרק הרביעי בתפקידו של בית החינוך במניעת מצוקה חברתית ובבניית אקלים חינוכי מיטבי.
אורח התוכנית היה הרב מאיר פנט, מנהל תלמוד תורה "תפארת הרא"ם" ברחובות, אשר שיתף מניסיונו בניהול מוסד חינוכי והציג את אחריותם של המחנכים וההנהלה בזיהוי מוקדם של קשיים חברתיים ובהתערבות נכונה בזמן.
"להבין ולפעול בזמן"
במהלך הריאיון הדגיש הרב פנט כי אחד מתפקידיו המרכזיים של איש החינוך הוא לזהות סימני מצוקה כבר בראשית הדרך.
"כאשר מתערבים בזמן, אפשר למנוע מילד שנים של כאב ולהעניק לו מחדש תחושת ביטחון, שייכות והצלחה."
חרם חברתי אינו מתרחש ביום אחד.
הוא מתפתח בהדרגה, לעיתים מבדיחה שנמשכת, מהדרה סמויה או מחוסר תשומת לב של המבוגרים. לכן על הצוות החינוכי להיות קשוב למתרחש בכיתה ובחצר ולהכיר היטב את המערכת החברתית של התלמידים.
כך בונים חברה תלמידית בריאה
לשאלת הרב אפרים וייס מהי חברה תלמידית בריאה השיב הרב פנט כי אקלים חינוכי חיובי אינו נוצר מעצמו אלא מתוך עבודה חינוכית עקבית.
הוא ציין שלושה יסודות מרכזיים: קשר אישי בין המחנך לתלמיד, חינוך לערכי כבוד, אכפתיות וערבות הדדית וערנות מתמדת של הצוות החינוכי לכל שינוי בהתנהגות או במעמדו החברתי של ילד.
לדבריו, ילד המרגיש שרואים אותו ומאמינים בו יוכל להתמודד טוב יותר גם עם אתגרים חברתיים.
שותפות בין הבית לבית החינוך
הרב וייס והרב פנט הדגישו כי הצלחת ההתמודדות עם קשיים חברתיים תלויה בשיתוף פעולה מלא בין ההורים לצוות החינוכי.
כאשר הורים משתפים את המחנכים בשינויים שהם מבחינים בהם בבית ובית החינוך פועל ברגישות ובמהירות ניתן למנוע הידרדרות ולסייע לילד לחזור למסלול של צמיחה וביטחון.
הפרק הרביעי בסדרה הסתיים במסר חשוב להורים ולאנשי חינוך:
ילדים אינם גדלים לבדם. כאשר הבית ובית החינוך פועלים יחד מתוך אחריות, הקשבה וערנות ניתן ליצור סביבה בטוחה שבה כל ילד מרגיש שייך, רצוי וראוי. לעיתים פעולה חינוכית אחת בזמן הנכון יכולה לשנות את עתידו של ילד.
