החזרה לשנת הלימודים מביאה איתה לא מעט התרגשות, אך עבור חלק מהילדים והמתבגרים היא מלווה דווקא בקושי, חשש ואף נסיגה. הפסיכולוגית השיקומית המומחית רבקי צין התארחה בתוכנית "עניין משפחתי" בהגשת רחל פסטג ב"קול חי", והסבירה כיצד נכון להתייחס לקשיי החזרה לשגרה.
לדבריה, כל מעבר ממצב אחד לאחר דורש מידה מסוימת של גמישות. ככל שהיכולת הזו גבוהה יותר, כך קל יותר להסתגל לשינוי. אצל מי שמתמודדים עם OCD, פוסט-טראומה או מצבי חרדה, המעבר עלול להיות מורכב יותר משום שגם התפקודים הניהוליים עלולים להיות זמינים פחות בתקופות של עומס ומצוקה.
צין הדגישה כי לא מדובר רק באנשים עם אבחנה רשמית. גם אירוע מלחיץ, דאגה משמעותית לילד או חוויה מטלטלת יחסית יכולים להשפיע במשך כמה ימים על היכולת לחשוב בגמישות ולהסתגל לשינויים.
עוד באתר:
בהסבר פשוט על פעילות המוח, היא חילקה את התהליך לשלוש שאלות בסיסיות: תחילה "האם אני בטוח?", לאחר מכן "האם אני שייך?", ורק לאחר שתחושת הביטחון והשייכות מבוססת – מתפנה יותר מקום ליכולת לחשוב, לתכנן ולהסתגל.
פסטג ציינה כי הדברים רלוונטיים במיוחד לילדים שחוו בשנים האחרונות קורונה, מלחמות ואזעקות, או לילד שאינו חש בטוח מבחינה חברתית במסגרת החדשה.
כשנשאלה כיצד הורים יכולים לסייע, הציעה צין לראות בקושי בחזרה לשגרה גם סוג של מדד. "אם אנחנו רואים ילד שקשה לו יותר והוא מתקשה לעשות את המעבר הזה מהחופשה ללימודים, זה בשבילנו סימן שכנראה השייכות והביטחון פחות מבוססים", אמרה.
לדבריה, במקום למהר לומר לילד "תתרגל והכול יהיה בסדר", כדאי לברר בעדינות מה עומד מאחורי הקושי: האם הוא חושש מהמורה, מחבר מסוים, מהמסגרת עצמה או ממשהו אחר. רק לאחר שמבינים את מקור החשש ניתן להתאים את הכלים הנכונים.
בהמשך הדגישה פסטג את חשיבות התקשורת הפתוחה בבית, כך שילד ירגיש שהוא יכול לספר על כל מה שעובר עליו בבית הספר, בחיידר, בישיבה או בסמינר בלי לחשוש מתגובה מיידית של כעס או ענישה.
צין הסכימה והוסיפה כי מפתח חשוב לשיחה טובה הוא להגיע אליה מתוך עמדה שבה "כל מה שהוא יגיד מתקבל על הדעת". פסטג חידדה: קודם כול להאמין לילד ולתת לו את התחושה שההורה נמצא לצדו, ורק אחר כך לחשוב יחד כיצד להתמודד עם המצב.
האזינו לראיון המלא מתוך 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':
