צילךמתחם תעשייתי ומסחרי מתוכנן בן כ־1,300 שנה נחשף בחודשים האחרונים בחפירות של רשות העתיקות בחניון אצטדיון וינטר. החפירה נערכה לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום בידי חברת נתיבי איילון, ובמהלכה התגלה מכלול קדום ומאורגן הכולל רחובות, חנויות או מחסנים, כבשנים ומתקני תעשייה.
מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, סיפרו כי תוצאות החפירה עלו על הציפיות. לדבריהם, נחשפו רחובות ישרים ומצטלבים, ולאורכם סדרת חדרים ששימשו ככל הנראה למסחר ולאחסון, לצד מתקנים מטויחים לתעשייה וכבשני יוצר. "השלב העיקרי באתר תוכנן מראש לפרטיו בידי מהנדסים, ונבנה בידיעתם של השלטונות האזוריים – ואולי אף ביוזמתם ובמימונם", אמרו.
גם מיקומו של האתר מספק רמזים לגבי חשיבותו. לפי החוקרים, הוא שכן בסמוך לדרך הראשית שחיברה בין יפו, רמלה וירושלים, וייתכן שאף ניצב על דרך משנית שהסתעפה ממנה. באזור היו גם אדמות חקלאיות פוריות ומקורות מים זמינים, ולכן אחת האפשרויות היא שמדובר בתחנת מסחר ותעשייה משמעותית. אפשרות אחרת היא שהמתחם השתייך ליישוב סמוך שטרם נחשף.
עוד באתר:
המכלול המרכזי הוקם במאה ה־7 או ה־8 לספירה, בתקופות האומיית והעבאסית, ופעל במשך כ־150 שנה. לאחר מכן ננטש מסיבה שעדיין אינה ידועה. במאה ה־10 יושב האתר מחדש, ובתקופה הפאטימית נבנו בו בתי מגורים, מתקני ייצור וטאבונים רבים. לקראת סוף המאה ה־11, עוד לפני הכיבוש הצלבני, ננטש המקום פעם נוספת ולא יושב עוד.
מלבד שרידי המבנים נמצאו בחפירה עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן, כלי איפור רבים מברונזה, ראשי מכושים, מגל, מסמרים מברזל, עשרות מטבעות וכן כמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית – מקומיים ומיובאים. הממצאים מספקים תמונה רחבה על חיי המסחר, הכלכלה ותרבות היום־יום בתקופה.
ברשות העתיקות מציינים כי אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופות הללו הייתה מגוונת וכללה מוסלמים, נוצרים, יהודים ושומרונים. ברמלה, שהייתה בירת המחוז, חיה קהילה מוסלמית, ואילו באזור הירקון חיו ככל הנראה שומרונים רבים. עם זאת, בחפירה עצמה לא נמצאו בשלב זה ממצאים המאפשרים לקבוע בבירור מה הייתה זהותם הדתית או האתנית של תושבי האתר.
ביום רביעי הקרוב תקיים רשות העתיקות יום פתוח באתר, שבו יוכל הציבור להגיע ולהתרשם מקרוב מהחפירה ומהממצאים שנחשפו במקום, לפני שהעבודות להקמת מסוף האוטובוסים יתקדמו.
