בתוכנית 'ברוך שאמר' נשאל הגאון רבי ברוך שרגא, אם אנו מצווים על מצוות התשובה, מדוע אין מברכים עליה כפי שמברכים על מצוות אחרות? הרב פתח במעלת לימוד הלכות תשובה בימי אלול. לדבריו, מובא בספר "מועד לכל חי" על הפסוק "זאת תורת החטאת", שכל העוסק בתורת החטאת כאילו הקריב חטאת, וכן בעוסקים בתורת האשם. כך גם העוסק בתורת התשובה נחשב כאילו עסק בתשובה. הרב הזכיר את הפסוק "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת ה' חפצו", והסביר כי מי שרוצה לשוב בתשובה צריך לעסוק גם בהלכות התשובה.
בהמשך הביא הרב את דברי שבט מוסר על מאמר חז"ל "גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה". לדבריו, הסיבה לכך היא שנשמה שלא תיקנה את עצמה נדרשת לחזור לעולם בגלגול, ובכך היא תופסת מקום של נשמה חדשה. לעומת זאת, כאשר אדם שב בתשובה, הוא אינו נדרש לחזור בגלגול, ובמקומו יכולה להגיע נשמה חדשה – ובכך התשובה מקרבת את הגאולה. ואדם שנדרש לתקן עבירות באמצעות גלגול, "על ידי תשובה הוא תיקן את הכול ולא יצטרך לחזור בגלגול".
לאחר מכן עבר הרב לביאור דברי חז"ל: "גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה". הרב שאל כיצד תשובה יכולה לדחות איסור, והביא את הדין של אדם שקידש אישה ואמר "על מנת שאני צדיק גמור", שאף אם היה רשע קודם לכן, אם הרהר בתשובה באותה שעה – הרי היא מקודשת מספק, משום שהרהור תשובה יכול להפוך אותו לצדיק. הרב ביאר כי "כל מעשה דוחה לא תעשה דווקא במעשה, לא בהרהור. אבל תשובה, אפילו שהיא בהרהור, היא דוחה לא תעשה שבתורה".
עוד באתר:
בסיום הבהיר הרב מדוע אין מברכים על מצוות התשובה. לדבריו, מצוות אחרות נעשות משום שהקב"ה ציווה עליהן, אך התשובה נובעת בראש ובראשונה מהכרת האדם בחטאו ומהחרטה על מעשיו. הוא המשיל זאת לאדם שפגע באביו והולך לבקש ממנו מחילה: הוא אינו עושה זאת מפני שאביו ציווה עליו לבקש סליחה, אלא מפני שהוא מבין שפגע בו ומתחרט. כך גם בהשבת גזלה – אף שמדובר במצווה, אין מברכים עליה, משום שהיא "מצווה הבאה בעבירה".
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
