גל מחאה חריג בהיקפו מציב את ממשלתו של נשיא סוריה אחמד א-שרע, המכונה גם אל-ג'ולאני, בפני מבחן ציבורי משמעותי. על פי דיווח ברויטרס, הפגנות פרצו במהלך סוף השבוע במספר מוקדים ברחבי המדינה בעקבות התייקרות חדה במחירי הדלק. מדובר במחאות הנרחבות ביותר שנרשמו בסוריה מאז נפילתו של משטר בשאר אסד לפני קרוב לשנתיים, ובחלק מהמוקדים כבר נשמעו קריאות שהופנו ישירות נגד א-שרע.
הטריגר למחאה הגיע בשבת, כאשר השלטונות הודיעו על העלאת מחיר הסולר בכ-40% לרמה של 175 לירות סוריות לליטר. במקביל זינק מחיר בנזין 95 בכ-28% ל-195 לירות לליטר, ואילו בנזין 90 התייקר בכ-26% ל-185 לירות. גם מחיר הגז המיועד לשימוש ביתי ותעשייתי עלה בכ-9%. ההתייקרויות המהירות הוציאו תושבים לרחובות והחריפו את הזעם על מצבה הכלכלי של המדינה.
המחאה לא הסתכמה בהפגנות בלבד. בכמה אזורים הציתו תושבים צמיגים וחסמו צירים מרכזיים, ובהם הכביש החשוב המחבר בין דמשק לחלב. במוקדים אחרים נעצרו שיירות של מכליות נפט שהיו בדרכן לבתי זיקוק במרכז המדינה. בין הדרישות שהשמיעו המפגינים היו פיטורי שרי האנרגיה והכלכלה והדחתו של ראש חברת הנפט הסורית, לצד קריאות מחאה נגד הנשיא עצמו.
עוד באתר:
עבור רבים מהמפגינים, מוקד הזעם הוא הפגיעה הישירה ברמת החיים. אחד המשתתפים במחאה אמר לרויטרס: "אנחנו לא רוצים שכר גבוה יותר. כל מה שאנחנו רוצים הוא שמחירי הסולר ושאר הדלקים ירדו". מפגין אחר תיאר את המצב כבלתי נסבל ופנה ישירות להנהגה: "מעברי הגבול מכניסים מיליוני דולרים. אנחנו לא רוצים כיכרות חדשות או קניונים. אנחנו רק רוצים לחיות".
ההתפרצות הנוכחית מציבה את א-שרע בפני אתגר מסוג אחר מזה שעמו התמודד מאז עלייתו לשלטון: מחאה עממית שמונעת בראש ובראשונה מלחץ כלכלי ומיוקר המחיה. חסימות הכבישים, עצירת מכליות הנפט והקריאות נגד בכירים בממשלה ממחישות עד כמה ההתייקרויות הצליחו בתוך זמן קצר להצית זעם באזורים שונים במדינה. כעת תידרש הממשלה בדמשק להחליט אם לסגת לפחות מחלק מהעלאות המחירים – או להסתכן בהתרחבות נוספת של המחאה.
