בתוכנית 'שעתיים לשבת' עם מני גירא שוורץ, הובא ווארט על הפסוק בפרשת האזינו: "יערוף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי". בספרי ובגמרא בתענית דרשו כי "לקח" הוא תורה, כפי שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו". עוד דרשו "כמטר" – כשם שהמטר מביא חיים לעולם, כך דברי תורה מביאים חיים לעולם. וכן "וכטל" – כשם שכל העולם שמחים בו, כך כל העולם שמחים בדברי תורה.
מובא בספר גבעת שאול שיש לבאר מדוע הקדימה התורה את המטר לטל, והרי בגמרא בתענית נאמר שהטל אינו נעצר לעולם והוא תדיר יותר. הביאור הוא שמטר אינו תמיד נוח לבני אדם בעת ירידתו. כפי שמביא רש"י, לעיתים הוא יורד בעוצמה ומרטיב יותר מדי. לעומת זאת, הטל נוח ותדיר. כך גם סדר לימוד התורה: בתחילה קשה לאדם להתייגע ולהתרגל ללימוד, ולעיתים הוא מתקשה לטעום את הטעם ולהתמיד.
אולם לאחר שהלומד עובר את הקושי הראשוני, חוצה את ה"רוביקון" ונכנס בשערי התורה, הוא זוכה לטעום את מתיקות הלימוד, עד שהתורה נעשית עבורו "כדבש ונופת צופים". עוד נכתב ב"דברי דוד" שהתורה נמשלה למטר כדי ללמד שכפי שהמטר פועל על האדמה רק לאחר חרישה וזריעה, כך גם דברי תורה פועלים באדם לאחר עמל ויגיעה.
עוד באתר:
החרישה והזריעה הן משל לעבודה שהאדם משקיע בלימוד. כאשר הוא מתייגע, הקב"ה מרחם עליו מלמעלה ומביא עליו את ההשפעות הטובות, ודברי התורה פרים ורבים בגופו, בבחינת "יגעתי ומצאתי – תאמין".
הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל הוסיף כי יש מעלה בכל אחד מהמשלים: בטל כולם שמחים, אך הוא אינו מצמיח הרבה, ואילו המטר מצמיח הרבה, אך לא כולם שמחים בו. שתי הבחינות הללו צריכות להיות אצל רב המלמד תורה: עליו להרבות ככל האפשר בלימוד עם תלמידיו, כמטר שמעלתו בריבוי, ומאידך לדאוג שהדברים יהיו ערבים ומשמחים וישמחו את תלמידיו, כטל שהכול שמחים בו. וככל שהאדם לומד יותר, התורה נעשית עבורו ערבה ונעימה יותר.
האזינו לווארט והשירים מתוך התוכנית 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק':
