נורווגיה מקדמת הצעת חוק שתאסור על אזרחיה ועל חברות הרשומות במדינה לקיים שורה של פעילויות מסחריות עם ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. בניגוד לניסוח שהופץ ברשתות, ההצעה אינה מטילה מאסר בשל קנייה מיהודים באשר הם, אלא אוסרת יבוא ויצוא, עסקאות מקרקעין ושירותים מסוימים הקשורים ליישובים ישראליים בשטחים שנורווגיה מגדירה ככבושים. הפרת האיסור ביודעין עלולה להוביל לקנס או לעד שלוש שנות מאסר.
לפי נוסח ההצעה, ייאסר לייבא לנורווגיה סחורות שמקורן בהתיישבות הישראלית וכן לייצא אליה מוצרים. האיסור המוצע יחול גם על רכישת מקרקעין ביישובים, מתן שירותים הנוגעים לבנייה, לשיפוץ, לרכישה או למכירה של נכסים, וכן רכישת חברות שמטה הפעילות או הייצור שלהן נמצא בהתיישבות. במקביל נקבעו החרגות שנועדו להגן על פעילות פלסטינית לגיטימית ועל העברת סיוע הומניטרי.
על פי ניתוח משפטי של ההצעה, הפרה מכוונת תהיה עבירה פלילית שעונשה המרבי שלוש שנות מאסר, קנס או שניהם. גם הפרה שנעשתה ברשלנות עשויה להיחשב עבירה ולגרור עד שישה חודשי מאסר. עוד מוצע לאפשר העמדה לדין בנורווגיה גם אם הפעולה בוצעה מחוץ לגבולות המדינה ואינה מוגדרת עבירה בישראל או ברשות הפלסטינית.
עוד באתר:
שר החוץ הנורווגי אספן בארת איידה הוא שהציג את היוזמה, כחלק ממדיניות ממשלתו נגד ההתיישבות. לדבריו, נורווגיה רואה ביישובים הפרה של המשפט הבינלאומי וטוענת כי פעילות כלכלית עמם מסייעת לביסוסם. הממשלה מקווה להביא את החוק לאישור הפרלמנט, על רקע מה שהיא מגדירה כהידרדרות במצב ביהודה ושומרון.
עם זאת, החוק עדיין לא אושר ואינו בתוקף. ההצעה נמצאת בשלב של שימוע ציבורי, שמועדו האחרון הוא 19 בספטמבר 2026, ולאחר מכן צפויה הממשלה להגיש נוסח סופי לפרלמנט. לפי ההערכות, אם יאושר, החוק לא ייכנס לתוקף לפני סוף 2026 או תחילת 2027. משמעות ההצעה רחבה, אך התיאור שלפיו יישלח אדם לשלוש שנות מאסר רק משום שקנה מוצר מיהודי המתגורר ביהודה ושומרון אינו מדויק: העונש הוא רף מרבי לעבירות מסחר מוגדרות, ולא עונש אוטומטי לכל רכישה פרטית.
