עו"ד פרץ רצון, לשעבר מפקד תחנת משטרת כפר סבא, אומר בעקבות עדותו של תנ"צ ערן קמין במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך העדות עלה כי הקצין גבה בשעתו מידע או עדות מהעיתונאי בן כספית – והדיון התמקד בשאלה כיצד הוגדרה השיחה וכיצד תועדה.
לדברי רצון ב'מהדורה המרכזית' ב'קול חי', השאלה המרכזית היא האם כספית הוגדר כמקור מודיעיני או כעד בחקירה. הוא הסביר כי כאשר אדם מעורב באירוע או מבקש להתלונן, דבריו אמורים להיגבות כעדות מסודרת במשטרה. לעומת זאת, מסירת מידע לקצין שלא במסגרת תלונה או עדות עשויה להיחשב איסוף מודיעיני, שעליו חלים כללים אחרים.
רצון טען כי אם השיחה הייתה למעשה חקירה או גביית עדות, היה צורך לזמן את כספית, לתעד את דבריו באופן מלא ולשמור את החומר כחלק מתיק החקירה. "גם כשאני רוצה לקחת היום עד בכל נושא במשטרה, אני חייב לזמן אותו לתחנה ואני חייב לתעד כל משפט שהוא אומר", אמר. לדבריו, בעבירות מסוימות החוק אף מחייב תיעוד חזותי.
עוד באתר:
במהלך עדותו טען קמין כי הייתה לו סמכות לפעול כאיש מודיעין. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שאל אותו אם פעל באותו מעמד כקצין מודיעין או כקצין חקירות. לדברי רצון, ההבחנה חשובה משום שאם היה מדובר בפעולת חקירה, החומרים שנוצרו היו אמורים להימסר להגנה במסגרת חומרי החקירה.
רצון טען כי אי־העברת החומר פגעה לכאורה ביכולתו של נתניהו לדעת אילו חומרים נאספו בעניינו ולהתגונן מפניהם. "אם מדובר בחקירה, כל המסמכים צריכים להיות מתועדים וצריכים לעבור אל הנאשם. הם לא עברו", אמר.
ובר הוסיף כי הסוגיה מצטרפת לטענות נוספות שעלו בנוגע להתנהלות החקירה. יודגש כי מדובר בפרשנותו המשפטית של רצון לדברים שעלו בעדות, והמשמעות המשפטית שלהם תיקבע בידי בית המשפט.
האזינו לראיון המלא במהדורה המרכזית ב'קול חי':
