לקראת יום הכיפורים, מפרסם מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף הוראה הלכתית מעשית בעניין מנהג הכפרות, וקובע כי במקום שבו יש חשש לצער בעלי חיים, הדרך הנכונה לקיים את המנהג היא באמצעות כסף הניתן לצדקה.
במכתבו עומד הראשון לציון על קדמותו של מנהג הכפרות, שנהגו בו קהילות ישראל לאורך הדורות, ומציין כי יסודו בדברי קודש וכבר מוזכר בדברי הגאונים והראשונים. עם זאת, הוא מדגיש כי כוחו של המנהג אינו יכול לבוא על חשבון איסורי תורה.
במכתב מתייחס מרן הגר"י יוסף לשתי נקודות עיקריות בקיום מצוות הכפרות: נושא השחיטה ונושא צער בעלי חיים. לדבריו, כאשר שוחטים עופות במקומות חיים שבהם נערך מנהג הכפרות, חובה להקפיד על פיקוח הדוק של שחיטה כשרה, לא רק על ידי שוחט מומחה וירא שמים, אלא גם תוך שמירה על פיקוח הלכתי ווטרינרי מתאים.
עוד באתר:
במכתבו הוא מזהיר מפני מצב שבו הכפרות נערכות במוקדים המוניים, ללא תנאים ראויים להחזקת העופות. בין היתר הוא מתייחס לצורך לדאוג להם למקום מוצל, למזון ולשתייה, כדי שלא ייגרם להם סבל בתהליך.
הראשון לציון כותב כי מי שמקיים מצווה זו באופן שכרוך בצער בעלי חיים, יש לחשוש שאינו מקיים כלל את המנהג, אלא עובר על איסור צער בעלי חיים. הדברים נאמרים במיוחד ביחס למקומות שבהם אין פיקוח על העופות, והם מוחזקים בצורה העלולה לגרום להם צער.
לאור זאת, מורה מרן הגר"י יוסף כי במציאות של ימינו, כאשר לא בכל מקום ניתן להבטיח שהכפרות בעופות ייעשו בתנאים ראויים ובשחיטה מפוקחת כדת וכדין, יש להעדיף את קיום מנהג הכפרות במעות. לדבריו, כך מקיימים את המנהג באופן ראוי ונמנעים מחשש איסור.
במכתבו מזכיר הראשון לציון כי כך נהג גם אביו, מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבשנותיו האחרונות היה עורך את הכפרות במעות ואומר: "זה הכסף ילך לצדקה".
באשר לסכום הראוי לכפרות במעות, מבהיר מרן כי כל אדם ייתן כפי יכולתו, והסכום הוא לכל אחד לפי מה שליבו חפץ. עם זאת, הוא מציין כי נכון להדר ולתת סכום השווה לדמי עוף, בשיעור של 35 שקלים.
את מכתבו חותם הראשון לציון בברכה ובתפילה, כי נזכה יחד עם כל בית ישראל להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים, לחיים טובים ולשלום.
