מקבץ הלכות ומנהגי שבת שקלים

מאת הרה"ג רבי יצחק מאיר ליברמן שליט"א

רב קהילת בשבילי אורייתא – ווארקא, מו"צ בית הוראה הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א.

א.חז"ל תקנו לקרות ארבע פרשיות בשנה, והם; פרשת שקלים, פרשת זכור, פרשת פרה ופרשת החדש (משנה מגילה פרק ד'. רמב"ם פרק י"ג מהל' תפילה הל' כ'. טור ושו"ע סימן תרפ"ה סעיף א').

זכר נתינת מחצית השקל
ב. בשבת שלפני ראש חודש אדר, קוראים בתורה בפרשת שקלים, והוא לזכרון מצות נתינת מחצית השקל שהיו עם ישראל מחויבים לתת ללשכה לקרבן התמיד בכל שנה בחודש ניסן.
באחד באדר הסמוך לניסן, היו משמיעים שיביאו שקליהם (מגילה כ"ט: ב"י סימן תרפ"ה לבוש שם סעיף א').

ונשלמה פרים שפתינו
ג. אנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של כי תשא דכתיב ביה ענין השקלים (לבוש שם סעיף ב'. ערוך השולחן סעיף ב'. משנ"ב שם ס"ק ב').

משמיעים מראש חודש
ד. מדוע מקדימים להשמיע על השקלים מר"ח אדר,
ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש אמר, צפה הקב"ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל, אמר מוטב שיקדים כספו של בני לכספו של אותו הרשע לפיכך מקדימים וקורין בפרשת שקלים (ירושלמי מגילה ז. שבלי הלקט סי' קצ"ג. אורחות חיים).

ה. אפילו כשחל ראש חודש אדר להיות בערב שבת, מקדימים לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו (מגילה ל. טושו"ע סי' תרפ"ה סעיף ה')
ואם חל ראש חדש אדר בשבת, קוראים פרשת שקלים בו ביום (מגילה כ"ט: טושו"ע סימן תרפ"ה סעיף א').

יוצרות
ו. יש נוהגים לומר יוצרות בשחרית בשבת פרשת שקלים (פמ"ג מש"ז סי' תרפ"ה. לבוש. משנ"ב שם ס"ק ב').

פיוטים במוסף
ז. בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף יש האומרים פיוטים לפני סוף כל ברכה (פמ"ג מש"ז סי' תרפ"ה ס"ק א'. ליקוטי מהרי"ח. משנ"ב שם ס"ק ב'. באליהו רבה שם ס"ק י"ד שצריך טעם למה לא תיקנו למוסף פ' זכור ופ' פרה).
ויש שלא נהגו לאומרם (בס' שערי רחמים שהגר"א לא היה אומר יוצר של מוסף. חב"ד. בני ספרד. לוח אר"י).

קריאת התורה
ח. לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה קרואים בפרשת השבוע. ומניחים ספר התורה השני אצלה ואומר הש"ץ חצי קדיש ומגביהים וגוללים הס"ת הראשון.

מפטיר שקלים
ט. בספר תורה השני קוראים למפטיר בפרשת שקלים, שהוא בפרשת כי תשא מתחילת הפרשה עד; "ועשית כיור נחושת" (מגילה כ"ט: שו"ע סי' תרפ"ה סעיף א'. שערי אפרים שער ז' הלכה פ').

י. מפטירים במלכים,( ב'. פרק י"א) ששם מדובר בענין השקלים (לבוש. משנ"ב).
מנהג ספרד להתחיל ההפטרה "ויכרות יהוידע" (מגילה ל: שו"ע סי' תרפ"ה סעיף א'. אבודרהם.כל בו. ערוך השולחן שם אות ג'; זה מנהג הספרדים, וטעמם נ"ל משום דקיי"ל סי' רפ"ד שיש להדר שיהיה בהפטרה כ"א פסוקים, אבל לא היכי דסליק עניינא, ומ"בן שבע שנים" יש רק י"ז פסוקים).

יא. מנהג אשכנז להתחיל ההפטרה מ"בן שבע שנים יהואש במלכו וגו'" (טור. מהרי"ל. לבוש. ערוך השולחן).

יב. נוהגים בהרבה קהילות שהרב או שאר אדם חשוב עולה למפטיר בארבע הפרשיות (אליה רבה ס"ק כ"א. מעשה רב השלם ס"ק קל"ג. ליקוטי מהרי"ח).

קטן במפטיר
יג. בכל הארבע פרשיות, ראוי שקטן לא יעלה למפטיר (הרמ"א בסי' רפ"ב סעיף ד' מתיר לקטן לקרוא במפטיר. בס' אליה רבה תרפ"ה ס"ק י"ח אוסר. חידושי רע"א סימן רפ"ב. משנ"ב רפ"ב ס"ק כ"ג, בה"ל).

טעות
יד. אם בטעות לא קראו אחד מארבע פרשיות בשבת, אין לה תשלומין לשבת הבאה (רעק"א סי' תרפ"ה. שערי אפרים ח' אות צ"ה. משנ"ב ס"ק ב'.
בתשו' מהר"ם שיק סי' של"ה כתב שיש לו תשלומין בשבת הבאה, מפני שהשקלים היו נצרכים לתרומה חדשה בחודש ניסן, ועדיין הוא בתוך שלושים).

טו. אם שכחו הציבור לקרות פרשת שקלים וקראו למפטיר כדרך כל שבתות השנה ואח"כ נזכרו, צריך לחזור ולהוציא ס"ת ולקרות הפרשה בברכה לפניה ולאחריה, ויאמר קדיש ויפטיר בלא ברכה (שערי אפרים ח' אות צ"ב. משנ"ב ס"ק ב').

טז. אם נזכרו מיד אחרי שבירך ברכה אחרונה על התורה, יוציאו ס"ת אחרת ויניח ליד הראשונה ויאמר קדיש ואח"כ יקרא לעולה אחר שיפטיר מענינו של יום בברכותיה.

יז. ואם נזכרו אחרי שהתחיל לברך על הפטרה וכבר אמר השם, יגמור הברכה ויקרא קצת פסוקים מהפטרת השבוע ולא יברך ברכת הפטרה שלאחריה ויוציא ס"ת ויקרא עולה אחד שיקרא הפרשה מעניין היום, ואחר ברכה אחרונה יאמר קדיש ויגביה הס"ת ויאמר הפטרה בנביאים בלא ברכה לפניה והברכות שלאחריה יברך (שערי אפרים שער ח' אות צ"ב, צ"ג.משנ"ב ס"ק ב'. כפה"ח ס"ק ז' ח' ט').

הזכרת נשמות.
יח. בכל הארבע פרשיות אין מזכירים נשמות ואומרים צדקתך צדק (מהרי"ל. דרכי משה ס"ק א'. משנ"ב ס"ק י"ח).

אב הרחמים
יט. לענין אמירת אב הרחמים, יש דיעות אם לאומרו (א"ר ס"ק י"ח בשם הגמ"נ שנוהגים לומר אב הרחמים בד' פרשיות. כפה"ח ס"ק ל"ו מס' בגדי ישע.
בדרכי משה ס"ק א' שאין אומרים אה"ר. ובדרך החיים. ערוך השולחן סעיף ט'. משנ"ב שם ס"ק י"ח).

שנים מקרא בד' פרשיות
כ. אין צריך לקרות שנים מקרא ואחד תרגום, את מה שקוראים בד' פרשיות (ראה שו"ע סי' רפ"ה סעיף ז שאין צריך לקרות פ' יו"ט ובמשנ"ב שם ס"ק י"ח מהמג"א שכבר קראו כל התורה מידי שבת בשבתו. אגרות משה ח"ג סי' מ).
הלקט יושר (עמוד קנ"ד) כתב שרבו התרומת הדשן, היה קורא שנים מקרא ואחד תרגום את הד' פרשיות (ראה דברי משה סי' י"ב מס' מים חיים).

 

(צילום תמונה ראשית: ויקיפדיה)