אנשים רבים מתמודדים עם כעסים וסיבת הכעס היא בהרבה מקרים הרבה פחות חמורה מאשר הכעס שבא לאחר מכן. הכעס הוא בהרבה מקרים חמור יותר מאשר מה שעורר את הכעס.
אם לא נרסן את הכעס הוא עתיד להכאיב לנו – אפילו יותר מאשר סיבת הכעס. כאשר האדם כועס – הוא מתבלבל.
עוד באתר:
הוא מרגיש כ"כ חזק את הכאב שלו – שנראה לו הגיוני לזעוק להעליב לפגוע אפילו להרביץ – הכעס מעצים את הכאב, והכאב הגדול מייצר אשליה דמיון ואפילו ניתוק מהמציאות – שבגלל הכאב שחווה האדם הוא יכול וראוי גם להגיב באופן שלילי, קיצוני…
חז"ל אומרים – הכועס – חכמתו מסתלקת ממנו – ולכן אחרי הכעס הוא נרגע ואז יש לו רגשות אשמה וחרטה למה אשמה וחרטה – בגלל שהוא טעה.
למה הוא טעה – בגלל הכעס, מה הכעס עשה – עוות את החשיבה שלו, ולכן הכועס חכמתו מסתלקת ממנו.
הכעס לא מאפשר תגובות הגיוניות נורמליות ויעילות, הכעס משדר תגובה קיצונית יותר מאשר הבעיה, לכן אחרי הכעס האדם מתחרט למה הוא כ"כ כעס, ולמה הוא לא יכל להגיב בצורה מדתית, בפרופורציה מתאימה…
הכעס הוא כאשר האדם חווה איום, איום לא רק גופני הישרדותי, אלא גם אם לדוגמא הוא כועס על אשתו במה שקשור לחינוך הילדים, או שהוא כועס על הילדים שלו על ההתנהלות שלהם או הוא על אשתו כך שהיא מבזבזת בעיניו הרבה כסף..
הוא מרגיש איום – הוא מרגיש חווה ומעצים את ההרגשה של חוסר אונים, הוא חווה איום, הוא חווה תסכול גדול, הוא חווה שאין לו ביטחון ולכן הוא צריך במיידי להגיב, הוא חושב שהוא צריך להגיב במיידי.
הכעס מגיע כאשר יש בעיה. אפשר שיש בעיה בין שני בני הזוג בעניין שלום בית, בעניין תיאום ציפיות בתחום חינוך הילדים, בתחום ההוצאות של הבית, בתחום הקשר עם משפחת המוצא.
ואכן הכעס הוא כמו שלט 'עצור' אי אפשר להמשיך כך… זה כן – זה נכון – זה שלט עצור, אבל הכעס הוא רק שלט עצור, הוא לא יכול להיות גם שלט עצור וגם רמזור ירוק לאמר מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה איך שהוא רוצה…
האזינו לתוכנית המלאה: