"אספה לי שבעים איש" – על הכוח הטמון בקהילתיות

תחושת שייכות ותמיכה מהסביבה הם דברים שחשובים תמיד, אבל בזמנים מאתגרים הם חשובים פי כמה. ואיך זה קשור לפרשת השבוע?

י"ג בסיוון תשפ"ד, 19/06/24 12:44

א+

א-

הרבנית ימימה מזרחי מדברת, בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית 'עניין משפחתי' בקול חי, על החשיבות של הקהילה במיוחד בתקופות מאתגרות: "כשאני שואלת אלמנות צעירות או אימהות שכולות, מה עוזר לך? מה הכוח המרכזי שמחזיק אותך בימים הלא פשוטים האלה? הם עונות לי: הקהילה. נשים שנכנסות בשקט ויוצאות ומחבקות, או אפילו רק מניחות עליי את העיניים מרחוק. בלי הקהילה לא הייתי מסוגלת לעמוד על רגליי", היא מספרת.

דבר זה מתקשר גם לדברי משה רבנו בפרשת השבוע, כשהוא מרגיש שאין לו עוד כוחות לשאת לבד בנטל: "כשמשה רבנו בפרשת בהעלותך אומר, אני לא יכול יותר, לא אוכל לבדי לשאת, אני לא יכול, אין לי כוחות! אומר לו הקדוש ברוך הוא, אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, תקיף את עצמך, תאסוף סביבך אסיפת אנשים, תאסף אל תוכם, הם יעזרו לך".

הרבנית מזכירה גם את הדוגמה של מרים הנביאה, שסבלה מצרעת: "מרים סובלת, היא אישה שמרגישה כמו נפגעות המלחמה הזו, שהצרעת ירקה בפניה, הלא תיסגר שבעת ימים. והעם לא נסע עד האסף מרים, כולם עוצרים ומחכים לאישה הזו, וזה נורא לעצור באמצע המדבר, אבל כולם עושים את זה".

מסופר שאחיה של מרים, אהרון ומשה, התאספו סביבה והתפללו: "אהרון שם דגש על הצד השלילי ומשה על החיובי. אהרון מבקש על אחותו "אל נא תהי כמת", שהיא לא תצטער יותר מדי, ומשה אומר, אל נא רפא נא לה, זה הצד החיובי, שיהיה לה טוב, שנראה אותה בריאה ושמחה".

סיפור זה מלמד אותנו על החשיבות שבמתן התמיכה וההתאספות סביב מי שאיבד את יקיריו בטרם עת: "עכשיו הציווי הוא להאסף, להאסף סביב מי שאיבד את הפרי שלו שלא הבשיל עוד ושנאסף, ויש כל כך הרבה כאלה, תאספו סביבם, ואין לכם מושג איזה כוח זה, איזו נחמה זו, איזה חסד אלוקי".

האזינו:

תגובות